פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קיד:ח

ואפי׳ עמ״א דבדברים שאין מחזירין אם סיים ואמר השם אין חוזר ולא אומרה במקום ההוא ואם לא אמר השם חוזר למקום הראוי בשאלה ובן בעל הניסים תרפ״ב חוזר היינו למקום הראוי ול״ד למשיב הרוח דיאמר במקום שנזכר כי אין לה קבוע רק בברכה ששקולה כתחיית המתים וכרא״ש עב״י משא״כ באינך חוזר למקום הקבוע. והוי יודע דלכאורה מב״י משמע דאם אמר משיב הרוח ומוריד הטל וקודם שאמר השם נזכר א״צ לומר שם מוריד הגשם אבל מהמחבר ס״ה משמע אין מחזירין הא כל דלית חזרה יאמר שם ומהרש״ל חילק ואמר בדברים שחוזר אע״פ שלא התחיל אתה קדוש חוזר ושאני בהמ״ז דכלהו ג׳ ד״ת דאלת״ה אף בדברים שאין חוזר יאמר שם כמו יעלה ויבא בר״ח ולכאורה קושיית מהרש״ל עצומה וההיא דטעה ולא הזכיר בעבודה ע״כ שהתחיל במודים וא״כ לית הוכחה דהרר״י ועב״י שיש ג׳ או ד׳ שיטות בזה ותבין וצ״ע: