פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם יא:יג

נקב עמ״א בחידושינו שבת ע״ד ב׳ הארכנו וכאן אקצר במנחות ל״ט א׳ הוכיח רבא דקשר עליון ד״ת כו׳ ורש״י ד״ה קשר הלמ״מ ובספר פורת יוסף דקדקנו למה הלמ״מ הא מוכח מקרא וי״ל דאי מקרא ה״א דהצריכה התורה ב׳ תכיפות ב׳ נקבים. גם אפשר דידע דיש הלמ״מ אלא אי אין רמז בקרא רק הלמ״מ אפשר דאין בו עונש עשה המטיל ציצית בבגד בלא קשר כיון דבקרא יש לומר יטיל ציצית בתכיפה א׳ בלא קשר ומהלמ״מ אין עונשין כלל עיין ר״ן במשנה כלל גדול אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ובמ״מ פ״ך משבת דמק״ו אין עונשין עשה ה״ה זה ויקרא דברי סופרים משא״כ כשיש הוכחה בפסוק (ומיהו י״ל כשהלמ״מ מבאר הפסוק הוי כמפורש) ומ״ש לטור תכיפה א׳ עם ב׳ קשרים כלאים וב׳ תכיפות בקשר א׳ היינו שני ראשי החוש יחד ויש בו קיום וסיים דלטור נמי אם עושה ב׳ קשרים ליכא כמוסיף ואין עושין רק נקב א׳. והעושים ב׳ נקבים יעשה במישור לא באלכסון ומודדין ג׳ אצבעות מנקב ראשון בבגד לא מהשני של צד ימין וצד שמאל וב׳ הנקבים יהיו באופן שהציצית יהיו נוטפין א׳ לימין וא׳ לשמאל לפניו ולאחריו לא נוטפין לצד הארץ ועיין עוד לקמן פ״א עשה נער ציצית לטלית ונמצא קרע וא״י אם בהטלת ציצית היה שיעור אגודל י״ל בשוא״ת ספק מדרבנן לחומרא וחזקה דעשוי להשתנות ע״י עסק בדרבנן אפשר לקולא. גם עשייה אי קשר לבד או חוליא ג״כ והבן זה: