פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קד:ז

ישתוק עמ״א ועסי׳ ס״ו במ״א אות ו׳ יע״ש. יש לי בכאן שאלה אחת קטנה אציגה נא פה וזו תוארה:

שאלה מי שידיו מטונפות ושמע חבירו שבירך ונתכוין לצאת אי יצא ויכול לאכול הפרי כך וכדומה. תשובה הנה אם ידיו מטונפות ובירך דיעבד א״צ לחזור עסי׳ קפ״ה בצואה נסתפקו בבהמ״ז ושם ד״ת אבל בברכות דרבנן אין חוזר וא״כ הספק בצואה לא באין ידיו נקיות שרי כך בראש וכדומה ומיהו י״ל שומע כעונה דוקא בראוי לענות וכדר״ז כל הראוי לבילה כו׳ משא״כ כאן שאין ראוי לענות דידיו מטונפות כבסי׳ צ״ב עמ״א שם ד׳ שוב ראיתי בר״ן ס״פ לולב הגזול עלה דהך דמקרין הלל שומע כעונה די״ל כך הביאו הפר״ח כאן ומ״מ הנך רואה ממ״ש המחבר בכאן דישתוק ושומע כעונה משמע דיצא לגמרי וה״ה כה״ג וידיו מטונפות קיל טפי דאי בעי הוי מנקה לידיו נ״ל ועסי׳ רי״ג סב״ג בזה ואי״ה יבואר עוד: