פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קב:ז

אסור עמ״א רש״י ברכות כ״ז א׳ ד״ה ולא פסקיה יע״ש והיינו שרב היה מתפלל עד״מ לכותל מזרחית ור״י אחוריה ופסע רב ג״פ ועמד כך ולא הלך למקומו שהיה יושב עד״מ בדרום וצפון שלא לעבור לפני ר״י משמע לפסוע מותר ולעמוד ג״כ מותר (עמ״ש אות ו׳) וכתב די״ל דהיה רחוק קצת ומ״ש שהיה רחוק קצת יראה לפרש דר״י לא ממש אחורי רב רק מצדד אצדודי ונמצא באלכסון יש יותר ושרי לעבור אפילו למ״ש באות ו׳ וכ״ש אם נאמר כמ״ש הב״י דבצדו מותר אפילו בצדדי שלפניו דא״ש טפי אלא שלא עבר רק נגד פניו ממש ולישב במקומו בדרום או בצפון ובגמ׳ שם פריך שפיר והא אסור להתפלל אחורי רבו ואפשר הם ואלכסונם (וזה קצת דוחק) ומשני תלמיד חבר וכו׳ עסי׳ צ׳ סכ״ה וא״כ עכ״פ אין ראיה מגמרא דילן לאסור לפסוע לפירש״י אבל מירושלמי שהביא הב״י משמע שפיר דיתיב ולא פסע כלל ובגמרא אמר ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה יע״ש משמע כרש״י ואין להאריך:

והוי יודע שאני נסתפקתי בהא דאסור לישב תוך ד״א של מתפלל אם סמוכה שרי וכפי הנראה דאסור דהוי כישיבה ונראה כאין רוצה לקבל עמ״ש (עט״ז ג׳) א״כ סמוכה במקצת שאם ינטל יעמוד נמי אסור עסי׳ צ״ד במ״א יו״ד וקמ״א אות ב׳ ותכ״ב אות י״א ותקפ״ה א׳ דהא המתפלל אסור בזה להמ״א צ״ד יו״ד בשם הגמ״י. ונצבת עמכ״ה כיוצא בה שגם הוא עמה ממש ואפי׳ עמכ״ה בה״א מ״מ נראה שאין רוצה לקבל עמ״ש דהמתפלל אסור בזה גם חבירו אסור ואיך אמרו שאסור רק לישב ש״מ כב״י ולא כהגמ״י: