פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קא:ב

ולא עמ״א ברכות כ״א א׳ יע״ש. ומ״ש כיון דהרהור לאו כדיבור דמי משא״כ למ״ד כדיבור אסור להרהר רק בק״ש ד״ת העמידו על ד״ת ולא תפלה דרבנן ודאשכחן בסיני י״ל דלא רצו להתיר לגמרי דיבור ועתוס׳ שם וברש״י ועא״ר ומר״מ פ״ה מה״ת היא וט׳ אין ראיה דאין מעכבין אם הגביה יותר לא בהרהור ועסי׳ קפ״ה במ״א א׳ ועמ״ש בסי׳ מ״ב ולבוש כאן. ועיין ב״י והגמ״י פ״ה אות ג׳ ירושלמי לא השמיע לאזניו יצא לא צורכה אלא כר׳ יוסי ולא רבותא הרהור ש״מ הרהור לא יצא ודוחק לומר לדיוקא. וצ״ע בפ״ח במ״א ב׳ יע״ש: