פני יהושע על סוכה מג.

בגמרא ויעבירנו ארבע אמות ברה"ר ופרש"י ה"ה דמצי למימר ויוציאנו מרה"י לר"ה כו' עס"ה. ובתוס' הקשו על פירושו ועיין מה שכתבתי בזה בביצה דף י"ח בסוגיא דטבילת כלים ליישב שיטת רש"י והתוס' כל א' לפי שיטתו בעיקר גזירה דשמא יעבירנו אי הוי משום חששא שמא ישכח שבת או יו"ט או שיטעה לומר שדברים הללו מותרים בשבת וי"ט ולפ"ז ממילא מיתוקמי שפיר נמי שיטת רש"י והתוס' דהכא בכה"ג גופא:

שם אי הכי יום ראשון נמי. נראה דודאי הוי ידע שפיר דיש לחלק בין יום ראשון שהוא דאורייתא לשאר ימים שאינן אלא מדרבנן כדמשמע להדיא במתני' דלעיל בסוף פרקא אלא דאפ"ה מקשה שפיר אהא דקאמר והיינו טעמא דשופר אלמא דאפילו בשופר דאורייתא נמי איתא להך גזירה א"כ יום ראשון נמי ואפ"ה משני שפיר ראשון הא תקינו ליה רבנן בביתו וכפי' רש"י דמתוך כך זכור הוא ואפ"ה לא שייך הך תקנה בשופר שיתקע כל אחד בביתו ולא בבה"כ מתרי טעמי חדא דעיקר תקיעת שופר בחבר עיר ועוד כיון דלא שכיח תוקעין דבקיאין בתקיעה ואם כן בביתו נמי איכא למיגזר דילמא ילך אצל בקי כדאשכחן בכה"ג בביצה דף י"ח לענין טבילת כלים דלא פלוג רבנן בכל זה למאי דסלקא דעתיה השתא מיהו למסקנא דבקביעא דירחי תליא מילתא בלאו הכי יש לחלק בין שופר ללולב וכמ"ש תוס' בד"ה אינהו דידעי כנ"ל ודו"ק וע' בחידושי ריטב"א באריכות:

בתוספות ד"ה סוכה גופא מנלן דאי משום תשבו כעין תדורו כו' מיהו למאי דאמרינן נראה למי דומה קשה דכוונתם מבואר' דקשיא להו דמאי קאמר נראה למי דומה הא וודאי טפי אית לן למימר דומיא דמלואים כיון דאיכא נמי הך דרשא תשבו כעין תדורו מיהו אפשר ליישב אפ"ה אפשר דשייך טפי לדמות סוכה ללולב כיון דבחד עניינא כתיבי ומענין אחד הן אותם ענינין ממש כנ"ל ודו"ק: