פני יהושע על מכות יג:

בגמרא מ"ט דר' ישמעאל כתיב אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה וכו' א"ה לאו שאין בו מעשה נמי וקשיא לי ואכתי מאי קושיא דלמא אין ה"נ דלר"י דיליף עיקר מלקות אפי' בחייבי מיתות משום דכתיב את כל דברי התורה א"כ מהאי טעמא גופא שפיר מצי ר"י למיסבר דעל לאו שאין בו מעשה נמי לוקה דהא משמע בפ"ק דמכות ובכמה דוכתי דפלוגתא דתנאי הוא מיהו מהאי דמכות אין קושיא כ"כ דהא למאן דמתני הא דעולא אדרבי יהודה דנותר מסקינן התם דר"י יליף לה מעדים זוממין וממוציא ש"ר וצד חמור לא פריך ע"ש א"כ לפ"ז שפיר מצינן למימר דעולא לטעמיה התם ברפ"ק דמכות דעיקר מלקות בעדים זוממין איירי קרא דארבעים יכנו ומש"ה לא שייך האי פירכא דמה להצד השוה שבהן שכן קנס דאדרבה לפ"ז ליכא שום ילפותא למלקות בשאר חייבי לאוין משא"כ הכא בשמעתין דאמרינן דר' ישמעאל יליף עיקר מלקות דחייבי כריתות ומיתות ב"ד מקרא דאם לא תשמור ולא מעדים זוממין א"כ מקשה שפיר א"ה לאו שאין בו מעשה נמי דהשתא ס"ד דא"א שיסבור שום תנא דלאו שאין בו מעשה בדבר שאינו קנס ילקה ומכ"ש דא"ש טפי לפי מה שכתבתי ברפ"ק דשבועות דהא דפוטר ר' ישמעאל בשבועה דלשעבר מעולה ויורד היינו משום דסבר לאו שאין בו מעשה אין לוקין ע"ש בחידושינו ובזה יש ליישב הך גירסא שהביאו רש"י ותוס' שם דאיכא מאן דגריס התם א"ה קשיא הך דאלו הן הלוקין:

שם בגמרא ולר"ע א"ה חייבי כריתות נמי כו' אמר ר"א בפירוש רבתה תורה חייבי כריתות למלקות וכו'. וקשיא לי א"כ מאי מקשה הש"ס בר"פ אלו נערות ממתני' דאלו הן הלוקין אמתניתין דאלו נערות ומשמע התם דאליבא דר' יוחנן דקיי"ל כוותיה הוי עיקר הקושיא מעיקרא דה"ל למימר דמשלם ואינו לוקה ולפי סוגיא דשמעתין ל"ל הכי דהא בפירוש רבתה תורה הבא על אחותו למלקות דהא עיקר בפירוש רבתה תורה דאמר ר' אבהו דהיינו מג"ש מלעיני באחותו כתי' וכ"ש דקשה טפי אהך אוקימתא דר"י התם כאן שהתרו וכאן שלא התרו בו ודייק הש"ס אלמא קסבר ר"י היכא דאיכא ממונא ומלקות מילקא לקי וא"כ לפי סוגיא דהכא לעולם מצינן למימר דר"י בעלמא סבר ממונא משלם מילקא לא לקי והכא לענין מלקות וממון דחייבי כריתות שפיר איצטריך לשנויי כאן שהתרו בו כאן שלא התרו בו דהא בפירוש רבתה תורה אחותו למלקות ונ"ל לישב משום דבלא"ה קשיא לי אמתני' דהכא דפתח ותני אלו הן הלוקין הבא על אחותו וכו' הא בסנהדרין פ' הנשרפין דף ע"ג מייתי הש"ס ברייתא דחייבי כריתות דעריות ניתן להצילו בנפשו ויליף לה מנערה המאורסה דכתיב בה חטא משפט מות לרבויי חייבי כריתות ומקשה הש"ס ורמינהו אלו נערות שיש להן קנס ופירש"י שם דעיקר הקושי דכיון דאשכחן בעריות דחייבי כריתות צד מיתה בידי אדם כגון ניתן להצילו בנפשו שוב אין לחייב ממון משום דהוי כשתי רשעיות ואע"ג דלא מיקטל שייך בהו הך דרשא כדי רשעתו מטעם דלא חלקת כמו שפירש"י ע"ש ומשני הש"ס התם ומוקי ליה בכמה שינויי דחיקי או כתנאי א"כ לפ"ז לפי אוקימתא דר"א הכא דאמר בפי' רבתה תורה חייבי כריתות למלקות אטו נמי נימא דאיירי נמי הך מלקות דכתיב באחותו ותנא דמתניתין אלו הן הלוקין הבא על אחותו איירי נמי בהנך גווני דמשני הש"ס התם דהא ודאי בסתם אחותו דאיירי קרא ומתני' לא שייך בה מלקות דכיון דניתן להצילו בנפשו הוי שתי רשעיות מיתה ומלקות דומיא דמלקות וממון דמקשה הש"ס התם וכבר עלה בלבי לחלק בין ממון ומלקות ובין מיתה ומלקות לענין הך היקישא דלא חילקת א"כ לפ"ז הוה א"ש הנך סוגיות אלא דלע"ד אדרבה מסברא משמע איפכא דלענין מיתה ומלקות שייך טפי לומר לא חילקת כיון דסוף סוף ה"ל בלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד דכיון שניתן להצילו בנפשו ע"כ צריך להתרות בו בהאי לאו גופא שעי"כ מחוייבים להצילו בנפשו לכך נראה לי דהנך סוגיות דפ' אלו נערות ודפ' הנשרפים היינו לפי המסקנא דהכא דהא דשני ליה לר"ע בין כריתות למיתות ב"ד לענין מלקות לאו מהאי טעמא דבפירוש רבתה תורה אלא הא דחייב מלקות בחייבי כריתות היינו משום דאם עשה תשובה ב"ד של מעלה מוחלין לו וסוברת הך סוגיא דהתם דבהך סברא לחוד סגי ולית להו הך ג"ש דלעיני מלעיניך א"כ מקשה שפיר כנ"ל לכאורה ועדיין צ"ע דמל' רש"י משמע דהא דקאמר בסמוך קבלה מיניה היינו דרבי ישמעאל בר' יצחק קיבלה מיניה דר' אבהו א"כ משמע דאפי' למסקנא נמי אית' להך ג"ש דלעיני ודו"ק: