פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות ג:א:ד
Penei Moshe on Yerushalmi Yevamos 3:1:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Yevamot 3:1:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →הכא את אמר מתה כו'. דאלמא דאמרי' יבמה שהותרה כו' והכא במתני' את אמר אכין. בתמיה דקתני דלא מתייבמות ואמאי ליקו חד מינייהו לחלוץ לשני' ותיהוי ראשונה לאידך כיבמה שהותרה ונאסרה ותתזור להיתירה הראשון:
איני יודע טעם אחיות. דמתני' מה הן וכן אמר רבי יוחנן נמי בבלי כ"ז אחיות איני יודע מי שנאן מכח קושיא זו:
אמר רבי זעירא כו'. ופליגי ר"ז ורבי בא במילתיה דר"ח בשם רבי יוחנן דר"ז קאמר דהכי אמר איני יודע טעם אחיות מה הן ור' בא קאמר דהכי אמר איני יודע טעם אחיות יבמות מה הן. וכלומר דדוקא היכי דהאיסור מחמת שהן אחיות יבמות הוא דהיינו בזיקה וכדמתני' עלה הוא דמתמה ר' יוחנן ואמר איני יודע מה טעם דהואיל ואינן אסורות אלא מחמת זיקה דרבנן א"כ נימא דיחלוץ לשני' ותיהוי כיבמה שהותרה כו' אבל היכי דהאיסור מחמת אחות אשה וכגון האי דשנינן לקמן בפירקין ג' אחין שנים מהן נשואין ב' אחיות ומת אחד מהם ואח"כ מתה אשתו של שני דאסורה עליו עולמית הואיל ובשעת נפילה אחות אשתו הויא דהתם דקאי בה מתחילה איסור אחות אשה דאורייתא ולא אמרינן בה יבמה שהותרה כו' כלומר שתהיה מותרת אח"כ כשמתה אשתו של שני משום דבשעת נפילה חל עליה איסור דאורייתא. ולר"ז לא שאני ליה אלא כל היכא דתמצא בה צד ייבום אח"כ דמותרת דלא ס"ל לר"י דכל יבמה שאין אני קורא בשעת נפילה יבמה כו' דאסורה עולמית והילכך קאמר איני יודע טעם אחיות מה הן ועל גוונא דמתני' דלקמן נמי קאי:
רבי הילא כו'. אמר נמי הכי וכרבי בא דאינו דומה איסור אחיות שהן יבמות כלומר שהאיסור אינו אלא מכח זיקה לאיסור כו' וכדפרישית. וכן משמע בבבלי שם דמחלק אליבא דרבי יוחנן כה"ג:
א"ר ירמיה תיפתר כו'. לתרוצי מתני' קאי דהיינו טעמא דאינן מתייבמות ולא אמרינן יחלוץ לשניה כו' דמיירי שנפל הבית על שני אחין כאחת כלומר דמתו כאחת ונפלו תרווייהו בבת אחת לפניהן ולא ידעינן הי ראשונה הי שני':
ורבי יוסי בעי. על אוקימתא דר' ירמי' דא"כ מה מתמה ר' יוחנן דהא אי אפשר למצוא להן צד היתר:
אלא בשמתו זא"ז. וידעינן הי שניה ולהכי אמר ר"י איני יודע הטעם. ובבבלי דחי להאי אוקימתא מטעם אחר דלא סתם לן תנא כר"י הגלילי דאמר אפשר לצמצם:
הוון בעי מימר. היו בני הישיבה רוצין לפרש:
מה צריכה לר"י מתה השניה כו'. כלומר דמה מספקא לי' וקשה לו על שאין אנו מוצאין צד יבום לעולם באחיות אלא אם מתה השניה אח"כ למה אינו מותר בראשונה שהרי היתה ראוי' לייבם בשעת נפילה אלא שנפלה זו אח"כ ואסרתה וכיון שמתה זו חזרה להיתירה הראשון:
אבל מתה הראשונה. מודי רבי יוחנן דאסור בשניה משום דבשעת נפילתה לא היתה ראוי' לייבם:
אמר ר' יודה. דלא היא אלא היא דא היא דא צריכה ליה. דעל תרווייהו מספקא ליה לר"י ואמר איני יודע כו' כדמסיק:
ולית זיקה כלום. כלומר דאין זיקה אלימא כ"כ לאוסרה אח"כ מכח שהיתה אחות זקוקתו מקודם:
אילו כו' דמה אלו ג' אחין שנים כו'. כגון ראובן ושמעון אחין מן האב ולא מן האם ושמעון ולוי מן האם ולא מן האב ומת ראובן ולא הספיק שמעון לחלוץ או לייבם עד שמת ונפלה לפני לוי שמא אינו מותר בה בתמיה דהרי היא נכרית אצלו ואינה אסורה מחמת שהיתה זקוקה לשמעון אחיו מאמו:
אין זיקה מאמר גרסי'. כלומר דודאי לא אלימא זיקה לאשוויי כמאמר ותהי' לו אסור משום אשת אחיו מאמו וכדמסיק:
כלום יהא כו' אחיו מאמו. בתמיה והילכך במתני' נמי לא אלימא זיקה לאסרה לעולם ואפי' אם מתה הראשונה תהי' שני' מותרת. אבל בבבלי קאמר לר"י דסבירא לי' לחלק כן וכהוון בעי מימר דהכא: