פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ג:ו:א

מתני' הרי היא ככל המנחו'. שנטמאו עד שלא קדשו בכלי כדתנן ריש פ' י"ב דמנחות דיש להן פדיון:

ותפדה. ותצא לחולין ומן המעות יקנה אחרת:

ותשרף. שקדשה קדושת הגוף ואינה יוצאה עוד לחולין:

האומרת טמאה אני לך. משום דדמיא לאשם תלוי כדמפרש בגמ':

וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות. ואפי' קרב הקומץ כהלכתו ולא נטמאו נשרפים שירים על בית הדשן כדמפרש בגמרא: