פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ב:ה:ו

אלא כיני כו'. ע"כ כן אנו מפרשים לפלוגתייהו דר' לעזר וריב"ל דרבי לעזר דקאמר מותרת לביתה אליבא דרבנן קאמר דסברי דאפי' מחיים לא אלימא זיקה למיהוי כארוסה שזינתה וריב"ל כר"ע ולכ"ע מתני' כר"ע אתייא ולא כרבנן כדמוקמינן לעיל:

ותני כן. תניא כוותיה דדרשינן מקרא ונעלם וגו' ולא מעיני יבמה דאלמא לא מקנא לה משום דלא נאסרה עליו:

וכהנת היתה. זקוקה ליבם כהן ורבותא אשמעינן דאע"פ כן התירוה לביאה:

אף לא מכות. שומרת יבם שזינתה אפי' מלקות אין בה דלא תהיה אשת המת וגו' מוקמינן אהווי' שלא תינשא לאיש זר אבל לא בזנות: