פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ב:ב:ה

מהו שיכשר למצורע אחר. אם נימא דהוי כהזה על החטאת דפסול למצורע או דילמא שאני חטאת דרחמנא אחשבה בה מלאכה:

מה דמר כשר. כלו' דאשכחן דפליגי בה ומ"ד כשר הדא היא כר' יודא דלקמן וכן ר"א מודי בה דשאני חטאת כדאמרן:

תני כו' בתוס' שם:

שבתי. שבת שלי היתה:

אחר ר"ט לביתו. ור"ט כהן היה:

תן לי סנדלי. ללמד שגדולה שימושה:

מקל. של ארז שבו מטהרין את המצורעין:

שליברות. וכן הוא בתוספתא ובת"כ פ' מצורע פ' א' גריס של ברות והוא ברוש א' מעשר' מיני ארז בפ"ב דר"ה:

וראשה טרף. ובראשה עלה א' כמו עלה טרף בפי':

אחת לשנים כו'. כלומר אחר שמחלקין לארבעה כרביע כרעי המטה זהו עובי' של ארז וכן הוא במשנה פי"ד דנגעים:

ומזין ושונין כו' כדאמר במקל זה טיהרתי ג' מצורעין ור"ט שלא בפני הבית ובגבולין היה: