פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ז:ב:לט

ההן דאזין. אזין כמו אסין מלשון אסיא כלומר שעושה לרפואה מהגירקררין והוא מלשון גוהרקי כדמצינו בפ' כל שעה הוה שייף ליה לברתיה בגוהרקי דערלה והן גרגרין שלא בישלו כל צרכן ומושחין בהן לרפואה:

משיח בילוס שרי. אם הן כמשיחה מעורבת מלשון עיסה בלוסה מותר:

זיפות מוסרין. וכן מדבש הזיפות או משמן הבא ממוסק וקמ"ל דכל הני לא מיחזי כרפואה למיגזר משום שחיקת סממנין:

המתיך. על האש את האבר חייב משום מבשל:

הצולה וכו'. ואם בישל בחמי טבריה מהו:

אמר ר' מנא. אני לא שמעתי בשם חזקיה בהדיא לאיסור אלא כדאזלית לקיסרין שמעתי שר' זריקא אמר בשם חזקיה דלחזקי' צריכא ומספקא ליה וחושש הוא לאיסור:

מאן דאמר אסור. מדכתיב ובשל מבושל מכל מקום ואפי' בחמי טבריה ומ"ד מותר מדכתיב כי אם צלי אש ואש מיותר הוא אלא למידרש לדיוקא דמה שהיא מבושל על האש ולא צלי היא דאסרה התורה ולאפוקי המבשל בחמי טבריה דלא נקרא בישול: