פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ז:א:ג

אנן תנינן. במתני' כל השוכח עיקר שבת דמשמע שידעה ועכשיו שכחה ונוסחא דבית רבי אני לה הכי כל שאינו יודע עיקר שבת. ולקמן מפרש דלא פליגי לדינא אלא בנוסחא בעלמא:

ר' אלעזר. היה גורס כמתני' דידן ור' יוחנן היה גורס כהדא דתני בית רבי:

הא רבי אלעזר וכו'. השתא מדייק לשאול הרי לר"א דתני כמתני' דידן אם נימא דהא אם אינו יודע כל עיקר שלא למד מעולם כגון קטן שנשבה לבין העכו"ם דלקמיה פטור הוא דבעינן שיהא לו ידיעה בתחלה או לא ופשיט לה מן מה דרב תני נמי כמתני' ופתר לה איזהו וכו' כלומר איזהו השוכח עיקר שבת זה שאינו יודע עיקר שבת שהיתה לו שכוח מבתחלה כגון קטן שנשבה לבין העכו"ם ש"מ היא הדא היא הדא דתרוייהו חדא דינא אית להו וחיוב חטאת אחת:

הא אמר ר' יוחנן וכו'. כלומר וכן להא דאמר ר' יוחנן ותני כדבית רבי כל שאינו יודע עיקר שבת מי נימא לדייק הא אינו יודע ושכח כלומר שמחמת ששכח הוא שאינו יודע עכשיו חייב על כל שבת ושבת או לא ופשיט לה מן מה דאמר ר' שמואל וכו' לקמן בהסוגיא דכל הדא הלכתא ששנינו בכריתות כדמייתי לה לקמן אליבא דר"א דהתם היא ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת בשגגת שבת ובשבתות הרבה א"כ ש"מ היא הדא היא הדא דבתרוייהו אינו חייב אלא אחת על שבתות הרבה:

את מה שמעית מן אבוך מן דר' יוסי. היאך שמעות מאביך ר' יוסי אי תני כר' יוחנן או כר' אלעזר:

אמר. להם כר' יוחנן הוא דתני וכתנא דבית רבי:

אמר לון ר' חזקיה לא אמר כן. ר' יוסי מעולם ואדרבה דאלא כך שמענו דר' סימון בר זבדא היה לומד עם בנו של רבי יוסי ופשט ליה ההלכה ושמע מיניה דר' יוסי כהדא דר' אלעזר דתני כנוסחת מתני' דידן: