פני משה על תלמוד ירושלמי שבת כא:ג:א

מתני' בית הלל אומרים מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין. נוסחא דהכא עיקרית וכך הוא מוסכם בבבלי דבית הלל הוא דסברי כר"ש דלית ליה מוקצה ומעבירין בידים אותן עצמות וקליפין שהן ראויין למאכל כלבים או לשאר בהמה אבל אם אינן ראויין למאכל בהמה אף ר"ש מודה שאין מטלטלין אותן בידים:

ובית שמאי אומרים וכו'. דאית להו מוקצה כר' יהודה:

מעבירין מעל השולחן פירורין ואפילו הן פחות מכזית וכן שער וכו' והן השרביטין שלהם מפני שהן ראויין למאכל בהמה:

ספוג. שמקנחין בו הטבלא אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו בשבת לפי שכשאוחזו בבית אחיזה אפשר לו שלא יסחוט אלא שמקנח בו לאט לאט. ואם לאו אין מקנחין בו לפי שכשאוחזו אי אפשר שלא יסחוט אם אינו נגוב:

בין כך ובין כך. אם הוא נגוב ניטל הוא בשבת ואינו מקבל טומאה דלאו כלי הוא כלל:

הדרן עלך פרק נוטל