פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יט:ב:ב

גמ' המול ימול. מכאן לגזרת הכתוב לשתי מילות וכו' וגרסינן להא בפ' הערל בהלכה א' עד כדון. זו דברי ר"ע דדריש כל לשונות הכפולים במקרא לרבות הן:

כר' ישמעאל. אבל לר' ישמעאל דהוא אמר לשונות כפולין הן והתורה דברה כדרכה:

כך הוא שם. כלומר וכדרך לשון בני אדם וכדחשיב ואזיל הלוך הלכת וכו' מנין לו לפריעה ולציצין שנשתיירו:

למולות. לשון ריבוי הוא מכאן לשני מילות וכו':

כשהוא מהול. ודריש המול שהוא כבר מהול ימול פעם שנית שצריך להטיף וכו'. ופליג אדרשה דלעיל וס"ל לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו:

מכאן לישראל ערל שלא ימול. דריש ביה המל הוא ימול ואצ"ל עכו"ם ערל. וכלומר אע"ג דנימול הוא כערל דמי שאין הערלה קרויה אלא על שם העכו"ם כדאמרינן פ"ג דנדרים:

כל שכיוצא בך. שהוא בן ברית: