פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יט:א:ג

שאלון ליה. והדר שאלו זה ממנו פעם אחרת. ולא השיבם כלום שכך היה מנהגו של ר' יוסי שלא אמר דבר אלא במקומו וכשהגיעו ללמוד מסכת עירובין אז פשט להן ואמר בשם רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי וכו' ודכותה וכו' כלומר כדין כלים שבחצר כך דין כלים שבמבוי:

רב אמר. שבמבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין אותן הכלים ששבתו בתוכו אלא בד' אמות שהחמירו בו לעשותו ככרמלית:

רב כדעתיה ור' יוחנן כדעתיה. כל חד וחד לשיטתיה אזיל דפליגי לקמן בעירובין ור' יוחנן דהוא אמר הקורה של המבוי מתרת היא אפי' בלא שיתוף לאותן הכלים ששבתו במבוי ולרב אין הקורה מתרת כלל בלא שיתוף:

על דעתיה דר' יוחנן. א"כ לאיזה דבר משתתפין בכל המבוי:

כדי לעשות כל הרשויות א'. שיהא מותר לטלטל אף הכלים ששבתו בתוך הבתים להמבוי ומהמבוי להבתים: