פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יט:א:ב

גמ' אמר ר' יוחנן הוינן סברין מימר. מעיקרא שבכל הדברים של מצוה חילק ר"א וס"ל דהמכשירין של המצוה דוחין את השבת כמו המצוה עצמה אלא מדחזינן ממה שצריך ר"א להביא ראיה שמכשירי שתי הלחם של עצרת דוחין את השבת ודריש ג"ש בכורים בכורים נאמר בעומר מנחת בכורים ונאמר בשתי הלחם בכורים תהיינה מה בכורים שנאמר בעומר דוחין את השבת המכשירין שלו כמו ההקרבה עצמה כגון הקצירה והטחינה ושארי מלאכות דדרשינן מבחריש ובקציר תשבות מה החריש רשות אפי' לגבי העומר אף הקציר של רשות הוא שתשבות בו יצא קציר העומר שהיא מצוה דכתיב ביה וקצרתם והבאתם שצריך לקצור לשם העומר דוחה הוא את השבת אף בכורים שנאמר בשתי הלחם דוחין המכשירין את השבת וא"כ הדא אמרה שלא בכל מכשירי מצוה חלוק ר"א דאל"כ הך ג"ש למה לי:

אמר ר' שמואל בר רב יצחק. לעולם אימא לך שאף בכל מכשירי מצוה חלוק הוא ר"א ולמה הוא צריך לדרוש הך ג"ש אלא מפני שעל ידי שעיקר דחייתן שבת ומכשיריהן מלאכה כלומר שהעיקר דחיית שבת של מכשיריהן הכל מלאכה גמורה הן כגון טחונן והרקדתן ולישתן ואפייתן דלר"א דוחין הכל את השבת ואי לאו ג"ש מעומר ה"א דלא ניתנה שבת לדחות אצל כל אלו המלאכות אלא אפייתן בלבד היא שדוחה את השבת והלכך יליף מעומר דמה העומר הקצירה וכל המלאכות שאחריה דוחין את השבת אף בשתי הלחם כן ולאשמועינן שאפי' יש במכשירי מצוה הרבה מלאכות גמורות אפילו הכי דוחין כולן את השבת התיבון והתני לולב ומכשירין דוחין את השבת לר"א כדמסיים בברייתא דלקמן ולדידך דאמרת דר"א קמ"ל בהך ג"ש דעומר דאף שיש מלאכות הרבה של מכשירי מצוה דוחין כולן את השבת והשתא מאי מכשירין מהרבה מלאכות איכא גבי לולב דאיצטריך ליה לאשמועינן גם בלולב כן:

אמר ר' יונה להביאו מראש הדקל. ולחתכו ואיכא כמה מלאכות ג"כ אחר החתיכה כגון לגררו ולתקנו וליפותו כדמייתי מהברייתא לקמן אלא דאפסקיה בהפירכא משופר דלקמיה:

והתני שופר ומכשיריו דוחין את השבת לר"א ומאי איכא מכמה מלאכות של מכשירין דשופר ומשני לאתויי נמי להביאו מחוץ לתחום וכמ"ד תחומין דאורייתא:

ותני כן אין מגררין ולא מגרדין במגרדת ולא מפרכין. כמו מפרכסין וכלומר דאשכחן גבי לולב וכן גבי שופר נמי מלאכות הרבה במכשיריהן כגון לגררן ולגרדן כדי להחליקו ולפרכסו ליפותו וכל אלו מלאכות הן:

תני בשם ר"א לולב וכו' ואמר ר' יונה עלה דהשתא סלקת מתניתא שמסויימת היא הברייתא דקתני בהדיא בשם ר"א ולא כההיא דלעיל דקתני סתמא ועל כרחין הוה בעינן לאוקמא כר"א וטפי ניחא הך ברייתא דקתני בהדיא כן:

תני מעשה היה. ששכחו להביא איזמל מע"ש והורה רבי כר"א להביאו בשבת:

חבורה היתה מקשה. היה קשה לבני החבורה מה ראה רבי וכו':

שאלנו את ר' יהודה הגוזר שהיה מל את התינוקות היאך היתה המעשה ואמר לנו במבוי שאינו מפולש היה ופריך והא בהדיא תנינן לקמן בפ"ו דעירובין שהמבוי שלא נשתתפו בו אסור לטלטל מתוכו לבתים ומהבתים לתוכו והך מבוי שלא נשתתפו בו הוה שאם נשתתפו לא היה צריך הוראה להתיר:

אמר ר' אבהו קיימתיה. להא דכך היה בתינוק ובאיזמל ששבתו בתוך המבוי וטלטלו האיזמל בהמבוי עצמו ולא ממנו להבית ופריך ואכתי ואינו אסור לטלטלו בכל המבוי וכן בעון קומי ר' יוסי דמי נימא דכמה דאת אמר בכלים ששבתו בכל החצר שמטלטלין אותן בכל החצר שאע"פ שלא עירבו החצרות ואסור לטלטל מחצר לחצר מכל מקום באותו החצר ששבתו הכלים מותר לטלטל בכולה ולא גזרינן שמא יוציא אותן לחצר אחרת ואם נאמר ודכותה גבי מבוי שלא נשתתפו בו שמותר לטלטל הכלים ששבתו במבוי ואף בכל המבוי כולו: