פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יב:ד:א

מתני' הכותב שתי אותיו' בהעלם אחד חייב. הא קמ"ל שאם כתבן בהעלם אחד חייב הוא לעולם ואפילו חזר ועשאן אות אחת וכך הוא בתוספת' פי"ב בהדיא הכותב אות אחת ועשאן שתי אותיות שתי אותיות ועשאן אות אחת הרי זה חייב נתכוין לכתוב אות אחת ונעשו בידו שתי אותיות שתי אותיות ונעשו בידו אות אחת ה"ז פטור. וסיפא היינו דתנינן לקמן נתכוין לכתוב חי"ת וכתב שני זיינין פטור:

בסם. אורפמינט"ו בלע"ז:

בסיקרא. הוא מין צבע שחור ויש של אדום:

וקימוס. הוא גומא:

וקנקנתום. היא חרותא דאושכפי ווידריאל"ו בלע"ז:

ובכל דבר שהוא רושם. ועומד ומתקיים כגון מי עפצים ובלבד שיכתוב ג"כ על דבר המתקיים כדקאמר בגמ':

על שני כותלי הבית. כגון הזויות הסמוכין:

ועל שני דפי פנקס. בקצה שפות של הלוחות והן סמוכין ויכולין הן להיות נהגין ונקרין זה עם זה חייב:

הכותב על בשרו חייב. מפני שהכתב עומד על העור ואף על פי שחמימות בשרו מעברת הכתב לאחר זמן הרי זה דומה לשאר כתב שנמחק לאחר זמן:

והמסרט על בשרו. צורת כתב בשריטת הברזל:

ור' יהושע פוטר. לפי שאין דרך כתיבה בכך והלכה כר' יהושע: