פני משה על תלמוד ירושלמי שבת א:ד:ח

גבינתן. קאמר לעיל דגזרו עליהן:

אמר ר' ירמיה וכו'. גרסינן להא בע"ז שם ובתרומות פ"ח בהלכה ה':

משום תערובות. חלב של בהמה טמאה ולא משום חשש גילוי:

ותני כן. בתוספתא דע"ז פ"ה:

עומד הוא ישראל בעדר וכו'. אלמא דאין החשש אלא משום תערובות חלב טמא וכשהישראל עומד בעדר ורואה סגי ואע"פ שאינו רואה אם נתגלה או לא:

ר' בא וכן'. פליג וקסבר דהחשש משום גילוי הוא שאין העכו"ם נזהרין בו:

ויעמיד. את החלב ואם יש בו ארס הנחש אינו נקפא. ומשני ר' שמואל מפני אירס הנתון בין הנקבים של הגבינה ואינו ניכר:

ותני כן. שיש מין ארס שהוא שוקע וזה יוכל להתערב ולהנתן בין נקבי הגבינה:

אחד צף. של זקן הוא שאינו חזק כל כך וצף הוא על המשקה ושל בחור הוא שוקע לפי שהוא חזק ויש בו כובד ושוקע בתוך המשקה לתוך קרקעיתו של הכלי ואחד והוא של בינוני וזה עומד כסבכה מלמעלה ואינו צף ממש:

אתגליין גיגיתא דסידרא רובא. שהוא של בית המדרש הגדול:

אני אומר וכו'. והלכך לא הזיק להראשונים ששתו ולהאחרונים ששתו מלמטה במקום הארס הזיק:

פועליא. וכך היה ג"כ המעשה בפועלים של סוריא שנתגלה כד המים שתון וכו':