פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ח:ב:א

מתני' טרטימר בשר. חצי מנה של בשר והוא שיהיה בשיל ולא בשיל כדרך שהליסטים אוכלין:

באיטלקי. שהוא יין המשובח וממשיך בתריה והוא דשתי ליה מזיג ולא מזיג:

ר' יוסי אומר וכו'. ואין הלכה כר' יוסי:

אכל בחבורת מצוה. בסעודה של מצוה:

אכל בעבור החדש. אע"ג דאין עולין לסעודה זו אלא בפת וקטנית בלבד ואיהו אסיק בשר ויין הואיל ובמצוה קעסיק לא ממשיך:

אכל מעשר שני בירושלם. כיון דכדרך מצותו הוא דכתיב במעשר שני בבקר ובצאן וביין ובשכר לא ממשיך:

נבילות וטריפות שקצים ורמשים דכתיב איננו שומע בקולנו. יצא זה שאפילו בקולו של המקום ברוך הוא אינו שומע:

דבר שהוא מצוה. לאתויי דבר שהוא מצוה מדרבנן כגון תנחומי אבלים דאי מרישא הוי אמינא חבורת מצוה היינו כהנים שאוכלים קדשים או באכילת פסחים:

ודבר שהוא עבירה. לאתויי תענית ציבור שאסורו מד"ס:

אכל כל מאכל ולא אכל בשר. בהמה ואפי' אכל בשר עוף:

ואע"פ שאין ראיה לדבר. דדילמא ממאכל אחרינא נמי קרי ליה זולל ומיהו שלמה אהא אזהיר משום דממשיך טפי:

זכר לדבר. דבבשר מיקרי זולל וביין מקרי סובא: