פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ז:יא:ד

דר"מ היא. מתני' דאמרה עד שתהא נערה ר"מ היא אבל לרבנן אפילו קטנה מאורסה הבא עליה בסקילה. וגרסי' להאי סוגיא בפ' אנו נערות הלכה ט':

נער חסר אמור בפרשה. גבי נערה המאורסה ומשמע דלמעוטי אתא גדולה ולא קטנה:

מה מקיימין רבנן נער. ומנא להו למידרש דאפילו קטנה במשמע:

נערה אחת שלימה אמורה בפרשה. דמוציא שם רע וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה ולימדה על כל הפרשה של מוציא שם רע דאפילו במקום שנאמר שם נער חסר שהיא גדולה דגילתה לנו התורה במקום אחד ללמד על כל הפרשה כולה ומדאיצטריך לגלות על נער שבפרשה דבגדולה היא ש"מ דבכל מקום שנאמר נער חסר אפי' קטנה במשמע:

מתיב ר"מ לרבנן הרי המוציא שם רע כתוב בו נער והיא גדולה גרסינן. וכן הוא בכתובות ולהאי גירס' דהכא נמי הכי מיתפרשא כדלקמן. וכלומר דבחד קרא מצינו דכתיב נער והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה וע"כ האי קרא בגדולה משתעי דאין הקטנה נסקלת דלאו בת עונשין היא וא"כ אי כדקאמרת דנערה שלימה האמורה בפרשה ללמדינו בא על מוציא שם רע גופיה דמקום שנאמר בו נער גדולה היא קשיא למה לי תיפוק ליה דאין הקטנה בת עונשין ומעתה נימא דהאי נער חסר דכתיב במוציא שם רע ללמדינו בעלמא אתי קרא וגלה לנו דכמו דנערה דכאן גדולה היא אף בכל מקום שנאמר נער חסר גדולה דוקא:

מה עבדין לה רבנן. בהאי נער חסר דמוציא שם רע:

תיפתר שבא עליה דרך זכרות. כלומר תפרש האי קרא דלדרשא אחריתא אתא ללמדינו דמוציא שם רע חייב אפי' בעל שלא כדרכה והוציא עליה שם רע בכדרכה וכהאי מ"ד דס"ל הכי בפ' נערה שם ולהכי הוא דכתיב נער לשון זכר לומר שבא עליה דרך זכרות ולעולם כל מקום שנאמר נער אפי' קטנה במשמע:

הבא על קטנה. מאורסה מהו:

א"ל בסקילה. כרבנן:

הבא על בוגרת. לרבנן מהו:

אני אקרא נערה ולא בוגרת. ומיעט הכתוב בבוגרת מסקילה:

וקרא. קרי נמי נערה ולא קטנה:

אמר ליה ולית את מודה לי שהוא בקנס תחת אשר עינה לרבות את הקטנה לקנס. כלומר דרב השיב לו וכי אין אתה מודה לי שהבא על הקטנה חייב בקנס כרבנן דס"ל הכי בפ' אלו נערות דנתרבתה מתחת אשר עינה וכמה דסבירא לן כרבנן גבי קנס הכי נמי גבי מאורסה דאפי' בא על הקטנה בסקילה:

וקרא תחת אשר עינה לרבות וכו'. חזר ר' יעקב והשיב דהתם גופיה קשיא לי מאי חזית דרבתה התורה קטנה לקנס ולא לבוגרת ואימא תחת אשר עינה לרבות הבוגרת לקנס:

אע"ג דנצחי. אף שנצח אותי בדין מ"מ הלכה כחכמים דהבא על קטנה מאורסה בסקילה:

והיא פטורה. מן המיתה:

ולמה לא פתר ליה מן הדא. ואמאי אמר דנצחו בדין היה לו להביא מן המקרא הזה דנלמד בהדיא דהבא על קטנה בסקילה:

ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. ומעתה וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות דהא לבדו כתיב ומה ת"ל עוד ולנערה לא תעשה דבר וגו' אלא מיכן וכו' וכלומר ללמדינו שיש לך אחרת כזו שאין לה חטא מות והוא בסקילה ואיזו זו קטנה: