פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ז:י:א

מתני' עד שימסור למולך. מוסרו ביד משרתי עובדי כוכבים ע"מ להעבירו:

ויעביר באש. ואח"כ מעבירו הוא באש מצד זה לצד זה:

עד שימסור למולך ויעביר באש. שנאמ' לא תתן להעביר משמע נתינה הבאה לכלל העברה וכתיב התם לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש מה העברה האמורה שם אש אף העברה שנאמר כאן באש:

זה הפיתום. שם המכשף ולוקח גלגולת של מת לאחר שנתעכל הבשר ומקטיר לה ושואל ממנ' עתידות והיא משיבה:

והמדבר משיחיו. יש שמושיב לו בשחיו תחת זרועותיו ומדבר המת משחיו:

וידעוני זה המדבר בפיו. חיה אחת ששמה ידוע וצורתה כצורת אדם בפניה וידיה ורגליה והיא מחוברת בטבורה לחבל היוצא מן השורש שנשרש בארץ שמשם חיותה וכשרוצים לצוד אותה מורים בחצים אל החבל עד שהוא נפסק והיא מתה מיד והיא נקראת בלשון חכמים בר נש דטור. ומכניס עצם ממנה לתוך פיו והעצם מדבר מאיליו ע"י כשפים. הרי אלו בסקילה. דכתיב באבן ירגמו אותם:

והנשאל בהן. שבא ושואל בהן להגיד לו דבר העתיד כגון שאול:

באזהרה. לא ימצא בך וגו' וחובר חבר ושואל אוב וידעוני: