פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ה:ד:ג

תני חזקיה לא תשחט וכו' התורה קראת אותו זבחי. כלומר דר' יוסי מסיק לה וכמו אי נמי הוא ואי נמי דלעולם הפסח פסול היא ואפ"ה מחייב הוא על הזריקה וכדתני חזקיה דהתורה קראת אותו זבחי דהכי משמע לא תשחט על חמץ ואם שחטת לא תזרוק הדם דאכתי זבחי הוא אף ע"פ שנפסל בשחיטה:

אי נמי סתמא דהש"ס קאמר לה וכלומר דשאני הכא דגלי קרא אותו זבחי וכדדרי' חזקיה הלכך לא מצית למימר דפסול הוא ועיקר:

אמר ר' מנא אלולא דתניתה חזקיה. ומפר' הכי להכתוב שאפי' נפסל בשחיטה מיחייב על הזריקה לא היינו מפרשין כן משום דכי מצינו דבר פסול וחייבין עליו חטאת:

בתמיה. וחטאת דנקט לאו דוקא הוא שהרי אין כאן אלא לאו ולישנא דהאי ש"ס הוא הכי וכלומר מתחייב בחטא הוא ועובר עליו וכן תמצא בסנהדרין ובהרבה מקומות:

המחמץ את הפסולה. מנחה שנאמר בה לא תאפה חמץ וכדתנן נמי בריש פ"ה דמנחות כל המנחות באות מצה וכו':

אית תניי תני חייב. הכי תני לה בתוספתא דמנחות פ"ו המחמץ את המנחה אחד מן הכשרה ואחד מן הפסולה עובר בל"ת שנאמר כי כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ:

אית תניי תני פטור וקאמר רב חסדא דלא פליגי דמ"ד חייב בשנפסלה מחמת חימוצה כלומר בשעת חימוצה אירע בה פסול אחר ונתחייב הוא בחימוץ וקמ"ל דאע"פ שהפסול והחימוץ כאחד בא עליה חייב ומ"ד פטור בשלא נפסלה מחמת חימוצה אלא שכבר היתה פסולה מקודם פטור לפי שאינו מתחייב על מה שכבר נפסל וכהאי דר' מנא דה"נ אלולא דתניתה חזקיה וכו' כדלעיל: