פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים ה:ד:ב

גמ' מנין לשוחט פסח על החמץ וכו'. מכילתא היא:

ת"ל לא תשחט על חמץ דם. כלומר תרי ביה הלאו נמי על הזורק מדכתיב דם והוה ליה למיכתב לא תשחט על חמץ זבחי:

במה שהוא מתחייב על הזריקה מרבויא דקרא:

הדא אמרה פסח עצמו כשר הוא. אף אם שחטו על החמץ דמשמע דקרא מרבי זריקה אפי' אם השחיטה היתה על חמץ ואם הוא נפסל אמאי מיחייב על הזריקה הא לא קרינן ביה דם זבחי. ובתוספתא תני בהדיא הפסח כשר כמו שהבאתי במתני':

ור' שמואל מייתי לה ראיה מהאי רבויא דקרא:

אמר רבי יוסי. דמהכא לאו ראיה היא:

דתיפתר שנתמנה לו חמץ ברשותו בין שחיטה לזריקה ובשעת שחיטה לא היה לו חמץ או שהיה זה שוחט ולא היה לו חמץ וזה זורק והיה לו חמץ שהרי עיקר הלאו על העושה מעשה הוא ששחט או שזרק וא"כ לא תפשוט מהכא דהפסח לא נפסל אם שחטו על החמץ: