עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני משה על תלמוד ירושלמי פאה

פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ז:א:ג

Penei Moshe on Yerushalmi Peah 7:1:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Peah 7:1:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text

Open in the reader →

היה מסיים בדעתו. כלומר הא ודאי פשיטא לי דאף שאינו מסוים הוא אלא בדעתו של בעל הזית כמי שהוא מסוים בעיני כל דבתר דעתו אזלינן דכיון שבעיניו נחשב כדבר מסוים זוכרו לאחר זמן:

היה עומד בצל הדקל. וכן הא נמי פשיטא לי שאם היה עומד אצל הדקל והדקל מיצל עליו הדקל מסיימו עושה לו למסומן כמו שהוא עומד בצד הגת והפרצה ולהכי נקט צל הדקל לפי שהוא גבוה הרבה וצלו נוטה על האילנות שאצלו:

היו שניהן נטופה. שני אילני זתים זה אצל זה ושניהם הן נטופה הא נמי פשיטא לי שאחד מסיים ומסמן את חבירו ואין להם שכחה כי קא מיבעיא לי היתה כל שדהו של זתים נטופה מהו מי אמרינן הואיל וכולם כך הן לא מיחשבו בעיניו א' מחבירו והוי כשאר אילני זיתים דשוין הן או דילמא דאפ"ה נטופה הן ואין להם שכחה:

נשמעינה מן הדא ר' יוסי אומר וכו'. וקאמר כ"ש בן יקים עלה לקמן דלא א"ר יוסי אלא בשעה שבא זה הרשע והחריב את א"י ולא היו זיתים מצוין והיו חשובים לפיכך אמר דאין להם שכחה אבל עכשיו וכו' והכא נמי כן כיון שכולן נטופה הן מצויין הן אצלו ויש להן שכחה.