פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ו:א:ד

מה מקיימין ב"ה טעמייהו דב"ש. ומאי עביד להו בהאי קרא דב"ש וקאמר דב"ה סברי דאותם מיעוטא היא זו דוקא לעניים ולא לעשירים אבל הפקר מה שנאמר במקום אחר דפטור ממעשרות כדדרשינן ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא הפקר שיש לו חלק ונחלה עמך וזהו דוקא שיופקר אף לעשירים:

מה מקיימין ב"ש קרא דב"ה. וקאמר דב"ש סברי דונטשתה מיעוטא היא נטישה זו בין לעניים בין לעשירים אבל הפקר שנאמר במקום אחר אפי' לעניים אבל לא לעשירים הוי הפקר:

לישן דמתני' מסייע לר"ש בן לקיש. אע"ג דר' יוחנן ור"ל לא פליגי אלא מר מפרש טעמייהו דב"ש ומר מפרש טעמייהו דב"ה אפי' כן הואיל דלר' יוחנן לא מבעיא לן למימר דב"ה נפקא להו מקרא אחרינא אלא מהאי קרא דב"ש גופי' דדרשי אותם למעוטא הלכך קאמר לישנא דמתני' מסייע לר"ל דב"ה מקרא דשביעית הוא דנפקא להו כדקתני בהדיא עד שיובקר אף לעשירים כשמיטה ומיהו לקמן משמע דאף לדינא איכא בינייהו:

הבקיר לבהמה. מה שתאכל הבהמה ממנו אבל לא הפקיר לאדם.