פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים ט:א:ו

רבי יוחנן פתח ותהי. כלומר שאומר לו תהית אם אתה מתחרט או כדו תהית אם אתה עומד בנדרך כדאמר בבלי שם:

ואלול' דתהא הוא אתי. כלומר ואם לא תהית עדיין הוא יבא בלבך להתחרט וכלומר תן דעתך אם עומד אתה בנדרך:

ותהות לא כנולד הוא. בתמיה וקי"ל אין פותחין בנולד:

התהות מצויה. מצוי' הוא שמתחרט על נדרו ובנולד השכיח פותחין:

כהדא. שמצינו שפתחו לו בחרטה לר"ש:

הוה נסיב ליה מכא. כלומר שהיה לוקחו ממקום זה ומעמידו במקום אחר והיה חוקרו ודורשו אם ימצא לו איזה פתח וע"י כן נעתק ממקום למקום עמו:

עד. שהעמידו הזקן במקום השמש והיה מעיין בכליו לפלות מכנים וע"י כן היה ר"ש מצטער בעצמו שהיה עומד בשמש ונמאס עליו מעשה הזקן לנגד עיניו ואמרין ליה כו'. ובבבלי שם דף כ"ג עובדא כה"ג בנוסחא אחרת:

בברחו שנים. בשנים שעברו הייתי משרת אצל ר"מ וממנו למדתי לעשות כן:

מקלו של ר"מ היתה בידי. להפלגת קדושתו ושבחו של ר"מ אמר כן א"נ הכונה משענתו של ר"מ שהיה נשען עליו תמיד ללמוד ממנו: