פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים ט:א:ה

ר"ל פתח. להתיר נדר בזה אילו היית יודע כו' קילר על צוארו שמעצמו הוא נותן קולר עליו ואוסר עצמו במיתר לו ושמא יבא לידי מכשול:

לקסטורייא. כת של שוטרים הממונים לענות האנשים בייסורין ולתתם בקולרין:

וראה קולר פנוי. ומכניס ראשו לתוכו וכן זה הנודר שלא נזהר מלראות בצער שעבר על האחרים שקדמוהו בנדרים כאלה וכן הוא אומר לאסור אסר על נפשו שנותן איסרי קולרין עליו כמד"א כו':

כבונה במה. לע"ז:

וקשיא. על הא דר' יונתן דמדמה נדרים לע"ז שהיא בסקילה ונדרים אינן אלא בל"ת אפילו אם עובר ואינו מקיימו:

ואת אומר אכן. המקיימו כמקריב עליו אלא לית לך הפתח הזה אלא כהאי דאמר ר' ינאי ושייך שפיר לדמות לע"ז:

יש בוטה. כדדריש לה בבבלי פ"ב כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב:

כמדקרות. לשון רבים שלאחר שנדר מן הככר אוי לי אם יאכל ואוי לו אם לא יאכל שמצטער וחוטא על נפשו:

אין לא אכיל חטי על נפשיה גרסינן:

הילך אצל החכם והוא מתיר נדרו. כדסיפא דקרא ולשון חכמים מרפא:

לאסור איסר. כלומר שאתה מוסיף איסר על איסר תורה: