פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ט:א:ג

תמן תנינן. בערכין העכומ"ז רבי מאיר אומר נערך אם אמר הישראל ערכו של עכומ"ז זה עלי נותן ערכו כפי שניו וכן העכומ"ז שאמר ערך עצמי עלי נותן ערכו:

אבל לא מעריך. אם אמר העכומ"ז ערכו של פלוני עלי:

רבי יהודה אומר מעריך אבל לא נערך. ומפרש התם טעמייהו דתרי קראי כתיבי חד ריבוי וחד מיעוט בני ישראל מיעט את העכומ"ז איש כי יפליא ריבה ואפילו עכומ"ז במשמע ר"מ סבר הואיל ומצינו שריבה הכתוב בנערכין יותך מבמעריכין שהרי חש"ו נערכין אבל לא מעריכין הלכך שדי ריבויא לנערך ומיעוטא למעריך ורבי יהודה סבר מצינו שריבה הכתוב במעריכין יותר מבנערכין שכן טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין הלכך שדי ריבויא למעריכין ומיעוטא לנערכין:

שנודרין. אם אמר דמי פלוני עלי ונידרין אם אמר אחר עליו דמי עכומ"ז זה עלי או אם אמר על עצמו דמי עלי:

רבי ירמיה בעי. מי אמרינן דפליגי ה"נ בנזירות כן שהרי בנזירות כתיב בני ישראל מיעוטא ואיש ריבוייא ומ"ד תמן מעריך והכא נמי מזיר ומ"ד נערך הכא ניזור:

ניזור היך אפשר גרסינן. כלומר דהכא לא שייכא לתרווייהו דהיך אפשר לומר דהעכומ"ז ניזור הוא דהיכי דמי אם ישראל מזיר את העכומ"ז ושמע הוא ליה בתמיה:

אלא בשאמר ישראל הריני נזיר ושמע העכומ"ז ואמר מה שאמר זה עלי. להביא את קרבנותיו:

אינו אלא כפורע חוב. של הישראל ומאי ניזור שייך הכא דודאי אין לומר שמקבל עליו נזירות כמו זה הישראל דא"כ מאי ממעטינן ממיעוטא דבני ישראל דשאינו מזיר לאחרים לא צריכא דמי ישמע לו:

מזיר היך אפשר. וכן נמי לא שייכא ריבויא דאיש שיהא מזיר ומיעוטא דבני ישראל שלא יהא ניזור דהיכי דמי אם עכומ"ז מזיר את ישראל הא אפי' ישראל לישראל אינו יכול להזיר דאפילו האב המדיר את בנו בנזיר אי לאו דהלכה למשה מסיני הוא לא היה יכול להדירו ועכומ"ז מזיר את ישראל:

אלא כשאמר העכומ"ז הריני נזיר ושמע ישראל ואמר מה שאמר זה עלי. הא נמי לא אפשר דא"כ מה מיעטת בו שהרי מאן דס"ל ריבויא למזיר אתא מיעוטא שלא יהא ניזור הוא ואם הנזירות לא חלה על העכומ"ז א"כ מה שאמר הישראל מה שאמר עכומ"ז הזה עלי לאו כלום הוא הלכך לא מצי למיתני פלוגתייהו הכא ולגמרי הוא דממעטינן לי' לעכומ"ז מנזירות:

ישראל בבל יחל. דנדרים דכתיב לבני ישראל ואין העכומ"ז בבל יחל ופליגי רבי יונה ורבי יוסי לענין מה מיעטיה קרא רבי יונה ס"ל שאין להם היתר חכם דנפקא לן היתר חכם מדכתיב לא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו ועכומ"ז לא איתיה בהאי דלא יחל:

רבי יוסי אמר. שאין צריך היתר חכם מיעטיה קרא שהוא מיחל בעצמו את נדרו:

ואתייא דר' יוסי כדר' אבהו. שעכומ"ז אחת באת לפניו לשאול על נדרה ואמר לאבימי צא ופתח לה בנולד דס"ל אין צריכה היתר חכם שהרי אין פותחין בנולד:

אחת שחילל את השבועה. שנשבע ליעקב אבינו בכריתות ברית השלום אלמא דחל שבועה על העכומ"ז מדקרי לה רשעת ומדדריש שחילל את השבוע' ש"מ שאין מועיל לו התרה: