פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר א:ב:ה

לא נזרתי. אם אמר על איזה דבר אילו הייתי יודע שהוא כן לא נזרתי וכלומר אע"ג דאמר בלשון תמיה דמשמע מי לא נזרתי מותר דאין זה לשון קבלת נזירות אבל אם אמר אלו כן כבר הייתי נזיר לשון נזירות הוא ואסור:

הריני מיץ של ערלה. האומר הריני נזיר ממיץ פירות של ערלה לא אמר כלום דמכיון דבלאו הכי אסורין משום ערלה לא חל נזירות עלייהו:

חברייא אמרין מחלוקת. היא והא דקאמר הכא לא אמר כלום כר"ש היא כדמפרש ר"ז לקמן:

ור"ש פוטר. דאין איסור חל על איסור ואמר ר"ז בכולל נחלקו שכולל דברים המותרין עם דברים האסורין דרבנן סברי מגו דחיילא שבועה על דברים המותרים חיילא נמי על האיסורין ור"ש לית ליה איסור כולל:

אבל בפורט. במפרש דבר האיסור לבדו כ"ע מודיי שאין שבועות חלות על האיסורין דמושבע ועומד מהר סיני הוא ואין שבועה חלה על שבועה:

וכאן. נמי בכולל אנן קיימין שאמר הריני נזיר מיין ומן החרצנים וממין של ערלה ופלוגתא דר"ש ורבנן היא לרבנן חלה נזירות גם על פירות ערלה בכולל ולר"ש לא אמר כלום ואם אכלו למיץ של ערלה אינו חייב עליהן משום נזירות:

אמר רבי יודן. לא היא דלא דמיא להתם דבשבועות מיירי ואין שבועות חלין על האיסורין אבל הכא בנזירות דדין נדרים להו וקיי"ל נדרים חלין על האיסורין כדאמרינן פ"ב דנדרים: