פני משה על תלמוד ירושלמי מכות א:ג:א

מתני' עד שיזומו את עצמן. שיזומי את העדים בעסקי גופן ולא בעסקי ההורג וההרוג וכדמפרש ואזיל ונפקא לן מקרא דכתיב והנה עד שקר העד שקר ענה עד שיהא השקר בגופן של עדים ומדכתיב שקר שקר תרי זימני ילפינן:

אפי' מאה. כתות שהעידו זו אחר זו בעדות אחת וכת אחת הזימה את כולן כולן יהרגו:

איסטסיס היא זו. מלשון סטיס וצבוע הוא כלומר וכי עדות זו יור של צביעה היא שצובעת כל הנוגעת בה. א"נ לשון סרה וסטיא היא כך נטלו עצה ביניהם להזים את כל הבא להעיד עליו:

אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד. מפרש בגמרא. ואין הלכה כר' יהודה: