פני משה על תלמוד ירושלמי מעשרות ב:ג:ד
Penei Moshe on Yerushalmi Maasros 2:3:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Maasrot 2:3:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →הלוקח תמרים והוא עתיד לדורסן וכו'. תוספתא בפ"ב ובלוקח מעם הארץ איירי:
אסור לאכול מהן עראי ומתקנן דמאי דברי ר"מ. דלענין אכילה ס"ל דחיישינן שמא הוקבעו למעשר ואסור באכילת עראי דשמא לא עישר המוכר ומשום שספק הוא דשמא עישר לפיכך מתקנן דמאי:
וחכמים אומרים אוכל מהן עראי. דלא חיישינן שמא הוקבעו למעשר שהרי עומדין הן לדורסן ולדושן ועדיין לא נגמר מלאכתן לפיכך כשבא לתקנן מתקנן וודאי ואין כאן ספק שמא עישרן המוכר:
אשכחן כתוב בפנקסיה דחילפיי. כלומר דלא אמר כך ר"א בשם חילפיי אלא כך מצאו כתוב בפנקסיה דחילפיי אוכל מהן עראי ומתקנן דמאי. כצ"ל כדמוכח מדלקמיה ובתוספתא כת"י אשר לפני כך הוא הגי' בדברי חכמים אוכל מהן עראי ומעשרן דמאי:
וקשיא. על האי נוסחא דחילפיי דאם אוכל מהן עראי א"כ מתקנן ודאי מבעי ליה שהרי תלינן דלא הוקבעו למעשר מפני שלא נגמרה מלאכתן ומסתמא לא עישרן המוכר ואם מתקנן דמאי דמספקא לן שמא עישרן א"כ יהא אסור לאכול מהן עראי דשמא לא עישרן דהא לדידיה יש להן כל תורת פירות דמאי:
ר' יוסי בשם ר' הילא. בא לתרץ להנוסחא דחילפיי דהיינו טעמא:
אוכל מהן עראי משום דבר שלא נגמר מלאכתו. כלומר בשתיהן תלינן לקולא דלענין אכילה אוכל מהן עראי שהרי עתיד לדורסן ולדושן ולא נגמר מלאכתן למעשר ומתקנן דמאי כצ"ל שכך הוא הנוסחא אחרת וכדמסיים טעמא דמתוך שיודע המוכר שביתו טובל כשתגמר מלאכתן אף הוא מפריש תרומה משעה ראשונה כלומר תולין אנו שאפשר שהפריש תרומה ומעשרות מקודם שמוכר אותן דבשעה ראשונה לא ידע שיזדמן לו למכרן ואפשר שתיקנן לפיכך אין מתקן הלוקח אלא דמאי: