פני משה על תלמוד ירושלמי כלאים ו:א:ב

גמ' וקשיא על דעתיה דב"ש. למה להו למימר הנוטע שורה בצד הגדר וכי בלא כך אינו אסור משום כרם הא ס"ל דהנוטע שורה אחת של חמש גפנים בכל מקום הוי כרם כדתנן לעיל בפ"ד בהלכה ה':

בעריס המעוקם שנו. שאין השורה נטועה מכוונת אלא באמצע השורה הגפנים בולטין לכאן והן בצד הגדר ומן הצדדין הן משוכין להלן מן הגדר מן הצד ולא קאמרי ב"ש דשורה אחת הוי כרם אלא בשורה מכוונת שהגפנים הן נטועין זא"ז במכוון אבל הכא מכיון שהוא עקום אם לא היה בצד הגדר לא הוי כרם:

אם בעריס המכוון שנו בלא גדר וכו'. כצ"ל כלומר דאלו במכוון למה לי גדר לב"ש. ולגי' שלפנינו יש לפרש דבניחותא קאמר ואסוקי מילתא היא כלומר אלא דאם הוא כן דבעריס המעוקם שנו שפיר הוא דבלא גדר אינו אסור משום כרם אף לב"ש:

מהו ליזרע בינתים. האי בינתים א"א לפרש בין העריס להגדר בתוך ד"א דמהיכי תיתי שיהא מותר לזרוע והלא לכ"ע צריך להרחיק ולא פליגי אלא בשיעור מדידת ד"א ואם יש יותר מד"א בינו להגדר הוא דבעי מהו לזרוע חוץ לד"א מהגפנים או דילמא כיון שהוא בין הגפנים להגדר לא יביא זרע לשם:

במכוונת הן ואת אמר אסור לזרוע בינתים. בתמיה כלומר והא אפי' במכוונת הן הגפנים בהשורה וכי את אומר שאסור לזרוע בינתים חוץ לד"א מהגפנים דלא אמרו ב"ש דשורה אחת הוי כרם אלא לענין שצריך להרחיק ד"א אבל חוץ לד"א למה לא יזרע והרי כיון שאין כאן אלא שורה אחת לא שייך למימר ביה דין מחול הכרם שיהא אסור בין הכרם להגדר כדאמרינן בריש פ"ד דלא אמרו מחול הכרם אלא בכרם גדול ולא בכרם קטן שיש בו שתי שורות ומכ"ש כאן בשורה אחת:

מהו לזרוע בין הגפנים. בגומות שביניהן אם הוה הפסק ופשיט לה כמה דתימר גבי מוקשה לעיל בפ"ג בהלכה ו' דבין הגומות. שהן בין הקישואין והדלועין שאסור לזרוע זרע אחר שם אם אין כאן שיעור העבודה וה"נ אסור לזרוע בין הגפנים אפי' בין הגומות עד שירחיק שיעור העבודה של גפן: