פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין א:ז:ו

עד היכן כיבוד אב ואם. לר' אלעזר שאלו כדאיתא בפיאה:

ראש פטר בולי הוה. שר העיר וראש החיילות והחשוב שבהן היה:

מסטרתו לפני בולי שלו. היתה מכה אותו על הלחי בפני אנשיו וצבאיו ונפל קורדקסין ביתי היד שלה מידה. וכיון שמת. אביו עשה אותה האבן ליראה ולעכו"ם שלו מפני כבוד אביו:

ישפה של בנימן. אבן הישפה מאבני החשן שבנימן חקוק עליה ושאלו אחרי דוגמתה ואמרו שיש לדמה בן נתינה:

דילמא דהוא בעי פריטין טובין. שמא מבקש הוא מעות הרבה והעלוה לפסוק לו במאתים ויותר עד אלף ולא רצה:

כד פסקו לה לאחרייא. רצו ליתן לו כמו שפסקו לו בפיסוק האחרון באלף ואמר להן מה וכי אני מוכר לכם כיבוד אבי במעות איני רוצה ליהנות ממצוה זו כלום:

לא יענה. לשון עינוי הדין לא מאחר ולא משהא מתן שכרן של עכו"ם ופורע להן מיד: