פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין א:ז:ה

מצות שהבן חייב לעשות לאביו. מורא וכיבוד:

ולא מדבר במקומו. בעמדו בסוד זקנים עם חביריו אל ידבר לפניו:

מן דמאן. הוא מאכילו ומשקהו משלו או משל אביו:

משל זקן. משל האב:

לא כן אמר ר' אבהו. אפילו אמר השלך את הארנקי הזו לים חייב לשמוע לו וקשיא אמ"ד משל האב:

בההוא דאית ליה חורנין. הכא במאי עסקינן כגון שיש לאב ארנקי אחרת מלא מעות כזו ורוצה ליתן לו מחיר שלו אלא שעכשיו רוצה שיעשה לו נחת רוח זה ולהשליך ארנקי זו לים:

אחד האיש ואחד האשה. חייבין במורא וכיבוד וא"כ למה נאמר איש אמו ואביו תיראו אלא שהאיש סיפוק בידו לעשות אבל האשה אין סיפוק בידה לפי שרשות בעלה עליה:

נתאלמנה או נתגרשה. מבעלה כמי שהיא כו' כלומר עכשיו חייבת כמו הבן במצות כיבוד שיש סיפוק בידה: