פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין א:ג:ט
Penei Moshe on Yerushalmi Kiddushin 1:3:9 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Kiddushin 1:3:9) · פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →הגביה את המציאה. אסתם עבד קאי דקי"ל מציאת העבד לרבו ואם הגביה את המציאה ואמר על מנת שאזכה בה אני ולא רבי מהו:
על כורחו זכה הוא ורבו. כלומר בעל כורחו של רבו הוא שהרי זכה הוא זכה רבו דיד העבד כיד רבו או זכה הוא ולא רבו כיון דבשעת הגבהה אמר ע"מ שלא יזכה בה רבי:
נישמעינה מן הדא. דתנן בפ' בתרא דנדרים המודר הנאה מחתנו כו' ותני עלה דצריך נמי לומר לה ולא ליך שלא יהא לך רשות בהן לדבר אחר אלא מה שאת נושאת ונותנת לפיך דאי לאו הכי הרי זכתה היא וזכה בעלה:
א"ר זעירא. ואר"ז התם מאן תנא דבעי נמי ולא ליך ר"מ היא דקאמר הכא בכסף ע"י אחרים ולא על ידי עצמו דיד עבד כיד רבו וכן נמי ס"ל יד אשה כיד בעלה:
במתנה כר"מ. השתא פשיט לה דאם במתנה סתים לן תנא התם כר"מ דיד האשה כיד בעלה ויד העבד כיד רבו:
במציאה כרבנין. בתמיה כלומר דמכ"ש במציאה דאמרינן יד העבד כיד רבו כדמסיק לקמן:
שנייא היא. התם שהוא כזכה מדעת אחר שזכתה מיד אביה שנתן לה המתנה ולפיכך זכתה היא זכה בעלה:
ולא כ"ש היא. מה אם התם שהיא כזכה מדעת אחר ולה הוא שנתן אביה ואפ"ה את אומר זכת האשה זכה בעלה כאן במציאה שהעבד מדעת עצמו הוא דזוכה ואין כאן דעת אחרת מקנה לו לכ"ש דזכה הוא וזכה רבו: