פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות א:י:ה

ובנמצא הולכים אחר הרוב. קושיא היא דהא תנינן בברייתא דתשע חנויות הובאה לעיל בשקלים פ"ז תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ונתחלפו לו חושש ולנמצא הולכין אחר הרוב ואמאי לא אזלינן הכא נמי בתר רוב העיר:

מן קושיי. כלומר בקושי ובכח הוא א"נ מכח קושיא זו ע"כ לומר דמדמי להו רבנן להאי דהכא להברייתא דשרצים דלקמן ואף על גב דאיכא למיקשי עלה כדלקמן:

דתני. בתוספתא:

תשע צפרדעים. מתים ואינן מטמאין ושרץ אחד ברשות היחיד כו' ספיקו טמא דהוי ליה קבוע וכמחצה על מחצה דמי וספק טומאה ברשות היחיד ספיקו טמא:

פירש. שפירש בפנינו ונולד הספק במקום הקביעות והוי ליה כקבוע ולפיכך ברשות הרבים ספיקו טהור כדין ספק טומאה ברה"ר ואם חזר לרה"י ספיקו טמא דהא כמחצה על מחצה הוא:

ולנמצא. שנמצא אחד מהן בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים וספק הוא אם מהטמא או מן הטהורין הולכין אחר הרוב וספיקו טהור דכיון שלא פירש בפנינו לא הוי כקבוע ורובא טהורין הן דאלמא היכא שפירש בפנינו הוי ליה קבוע ולא אזלינן בתר רובא אם נולד הספק ברה"י והכא נמי אם פירש אחד מן העיר בפנינו לא אזלינן בתר רוב העיר:

אמר רב חסדא ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם. כלומר לא מצאו כאן חכמי' ידיהם ולמצוא טעם לדבריה' דמדמין לה להאי כדמסיק הקושיא לקמן ור' אימי אמר ברוך שבחר בהם ובדבריהם שיפה אמרו בזה כדמפרש ואזיל:

עד דאת כו'. כלומר היינו קושיא דרב חסדא דעד שאת מדמי לה הא דהכא לרה"י היכא שנולד הספק במקום הקביעות ברה"י כדאמרן:

דמיתה לרה"ר. טפו לידמי לה לרה"ר כדמסיק לקמיה דהא ציפורי רה"ר הוי והא קתני התם בהאי תוספתא ט' שרצים כו' דרוב טמאין הן וקאמר אפי' פירש בפנינו וחזר לו לר"ה ספיקו טהור דאע"ג דחשיב ליה כקבוע ספיקו טהור משום דספק טומאה ברה"ר היא וה"נ אפילו פירש בפנינו אמאי לא אזלינן לקולא דהא ציפורי רה"ר היא והיינו דקאמר רב חסדא ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם:

א"ר אימי ברוך וכו'. דסמיך על תירוצא דמתרץ ר' יוסי לקמיה:

קרונה של ציפורי לאו רה"ר הוא. בתמיה כלומר דהשתא מסיק להקושיא דרב חסדא דהא ציפורי רה"ר היא והא דקאמר קרונה לחזק הקושיא שבשעת קרונה טפי רה"ר מיקרי ואפי' פירש מן העיר ליהוי כספק ברה"ר ולקולא:

א"ר יוסי. דלא היא דמכיון ששניהן יכולין להתייחד במקום אשר נמצאו כרה"י דמי ולפיכך אם פירש בפנינו ונולד הספק במקום הקביעות כקבוע ברה"י הוא וספיקו לחומרא: