פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ט:ח:א

מתני' וכתבו בדף השני. שאצלו ברוחב המגילה:

כשר. ודוקא שיהא ניכר בקלף שלא נחתך ממנו כלום דאי לאו הכי חוששין שמא שני גיטין היו כתובין זה אצל זה והשמאלי נכתב בגובה המגילה יותר מהימני והיה שום תנאי בימני מלמטה וחתך התחתון מהימני והעליון מהשמאלי וכיון אותם ביחד:

בראש הדף. רגלי חתימת העדים כנגד גגו של כתב:

מן הצד. בגליון ימין הגט או השמאלי:

מאחריו. בגט פשוט שחכמים תיקנו עדיו מתוכו:

הקיף. חבר זה אצל זה:

שניהן פסולין. שאין החתימה נקראת לא עם זה ולא עם זה:

את שהעדים נקרין בסופו. שגג החתימה כלפי סופו כשר ולא שרגלי חתימה כלפי ראשו. ובנוסחת הבבלי גריס בסיפא נמי והעדים באמצע וכדפרישית ולנוסחא דהכא נמי יש לפרש כן ומלמטן כמו באמצע וכך היא נוסחת הרי"ף ז"ל. א"נ מלמטן ממש והשני כשר:

כתב הסופר ועד. שכתב הגט וחתם עליו עד אחד. ובבבלי מסיק חתם סופר ועד שנינו ובגמרא מפרשינן לה:

חניכתו וחניכתה. שם כינוי האיש והאשה:

כד היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין. שם החניכה לבד:

כתב חניכתו וחניכתה כשר גרסינן: