פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ז:ג:ה

תמן תנינן. פ' יש נוחלין:

צריך שיכתוב מהיום. יהא קנוי לו גוף הקרקע ולאחר מיתה אף הפירות דאי לאו הכי לא נתן לו כלום דאין מתנה לאחר מיתה:

רבי יוסי אמר אינו צריך. לכתוב מהיום כדמפרש טעמא דזמנו של שטר מוכיח עליו דאי לאו דהקנה לו גוף הקרקע מהיום למה כתב הזמן בשטר מתנה:

חסר כאן בספרי הדפוס והגהתי כמו שהוא בפרק יש נוחלין:

מהיום ולאחר מיתה מתנתו מתנה מהיום ולאחר מיתה אינו גט. כלומר ששאל לו מאי שנא דבמתנה כ"ע מודים אם כתב לו מהיום ולאחר מיתה דהוי מתנה ומ"ש בגט דתנן במתני' מהיום ולאחר מיתה אינו גט:

חברייא אמרין בשם ר' יוחנן אינה איסרטה. כלומר דחברייא אמרי דכן השיב לו ר' יוחנן לא זו הדרך של גט במתנה:

רבי זעירא. אמר כן השיב לו אינה כגיטין אינה כמתנה כלומר לא כגיטין המתנה ולא המתנה כגט והיינו הך ובלישנא בעלמא פליגי ומפרש ר' אילא טעמא:

מתנה גמורה היא. לגוף הקרקע ולאיזה דבר כתב בה לאחר מיתה לשייר לו אכילת פירות כל זמן שהוא קיים ושייכא בה שפיר לומר דלאחר מיתה שיורא הוי ולא חזרה:

ובגיטין. אבל בגט מכיון שכתב בה מהיום גט כרות וגמור הוא וא"כ לאיזה דבר כתב בה לאחר מיתה על כרחך לשייר לו גופה וא"כ חזרה הויא דלא שייך בגט שיורא:

ר' בון. הקשה קומי ר' אילא אלמה לא שייך שיורא בגט אימא לשייר לו מעשה ידיה כתב לה כן שאע"פ שתנשא לאחר מעשה ידיה יהיה שלי:

לא מצינו כו'. אלא ודאי דחזרה היא:

מקלס ליה. היה משבחו וקוראו מביני ומקיימי התורה הוא זה שהוטב טעמו בעיניו: