פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ז:ג:ד

רבנין ורבותינו. נושאין ומתנין ומקשין אלו לאלו:

התיבין רבנין לרביתינו גרסינן. וה"פ לשיטתא דהאי תלמודא למה אתון אמרין באם מתי הרי זה גט:

בגין דאמר אם. כלומר שאתם סוברים דאם מתי כמעכשיו דמי וא"כ קשה והא סיפא דרישא דהיינו מציעתא דקתני מהיום אם מתי ה"ז גט ומשמע דוקא באמר מהיום הא אם מתי לחוד כלאחר מיתה הוא והיינו דקאמרי ואתון אמרין אינו גט כלומר הא אתם מודים בזה דאם מתי לחודיה לאו כלום הוא:

אלא בגין דאמר מהיום. סיומא דמילתא היא כלומר ודאי הא דקתצי במציעתא ה"ז גט טעמא דקאמר מהיום:

אוף אנן כן אית לן מהיום עיקר. כלומר וא"כ הרי לך דעיקרא דמילתא בשביל שאמר מהיום וכן אנחנו סוברים וברישא דלא אמר מהיום אינו גט:

מתיב רבי דהיינו רבותינו לרבנין. ומסיפא דסיפא דמתני' מותיב להו ואיפכא דייק:

למה אתון אמרין אינו גט. במהיום ולאחר מיתה דקתני אינו גט:

בגין דאמר מהיום. דקסבר מהיום כלאחר מיתה כלומר מהיום יתחיל ולא יגמור עד לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה וכדלקמן וא"כ קשה והא רישא דסיפא והיינו נמי מציעתא דקתני מהיום אם מתי ה"ז גט וא"כ הא אתון אמרין במהיום דלאו כלאחר מיתה הוא אלא ודאי טעמא בגין דאמר מר אם מתי ומשום הכי אמרינן ודאי דעתו היה מעכשיו דאי מהיום ולאחר מיתה קאמר למה ליה למימר אם מתי וא"כ ש"מ דאם מתי הוא עיקר:

אוף אנא אית לי אם עיקר. וא"כ ברישא באם מתי לחוד נמי ה"ז גט דכמעכשיו דמי:

תמן מחלפין. כלומר דהכא משמע דרבי ס"ל מהיום כלאחר מיתה ורבנן נמי מודו ליה בהא והילכך מקשי להו מסיפא טעמא דאמר נמי אם כדפרישי' אבל התם בבבל מחלפין שיטתייהו דר' ורבנן כדמפרש ואזיל ולא קשיא מידי:

דברי ר' תמן דהוא רבנן דהכא. דהתם קאמר אליבא דרבי במהיום ולאחר מיתה ה"ז גט דכיון שאמר מהיום כמי שאמר על מנת דמי דתנאה הוי ואע"פ שאמר נמי לאחר מיתה הוי כאומר על מנת אם מתי כדמפרש ליה ר' יסא לר' זעירא והשתא לא קשיא להו לרבנן מסיפא דמתני' דבאמת פליגי עלה וס"ל דמהיום ולאחר מיתה ה"ז גט דתנאה הוי ולא מספקא להו בחזרה כלל:

דברי ר' הכא דהוא רבנין דתמן. ר' בא קאי לתרץ קושי' דרבנן לרבי דאקשו ליה לעיל ממציעתא דמהיום עיקר וקאמר רבי ס"ל כרבנן דתמן דמהיום לאו כלום הוא דכלאחר מיתה משמע כדפרישית לעיל מהיום יתחיל כו' וא"כ ע"כ אם עיקר הוא: