פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ז:א:ה

מתני' פליגא על ר"ל. דהא קתני אין דבריו האחרונים כלום ומשמע השתא הוא דכותבין ובעודו קורדייקוס:

לכשישתפ' אין דבריו האחרונים כלום. שאין צריך להמלך בו כדפרישית:

תפלוגתא דר"י ודר"ל. כלומר דתליא נמי בפלוגתייהו לר"ל לא הוי גט וקמ"ל דאע"פ שנתן לה הגט לאו כלום הוא דבעינן שיהא בדעתו בשעה שהגט גומר:

זרק לה. בחצירה ולמחר נעשה קורדייקוס זו ואין צריך לומר זו קאמר:

ר' אבין בעי תרם כו'. כלומר אם בתרומה נמי בעינן שיהא שפוי מתחלתו עד שעה שתחול התרומה ופליגי נמי בהא או דילמא הא דקי"ל תרומת שוטה אינה תרומה בשעה שתרם דוקא ולא דמי לגט:

מתני'. ברייתא דלקמי' פליגא על ר"ל ולית ליה קיום לדבריו:

ואיפשר שלא נטרפה דעתו שעה אחת. אחר שאמר כתבו בתמיה ואפ"ה כותבין ונותנין כל זמן שהוא קיים הדא פליגא על ר"ל דאמר אחזו קורדייקוס אין כותבין: