פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ז:א:ד

איתפלגון ר"י ור"ל. בהא דקאמר אמר להם כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום רבי יוחנן אמר כותבין לאלתר אפילו בעודהו קורדייקוס הואיל ואמר להם כתבו בשעה שהיה בריא:

לכשישתפה. והא דאמר אין דבריו האחרונים כלום שאין צריך לחזור ולהמלך בו כשנשתפה אלא סומכין על דבריו הראשונים כדמפרש לקמן:

מחלפה שיטתיה דר"ל. וה"ה דמקשה לדר"י כדלקמן:

נתחרש. הפריש קרבן ונתחרש או נשתטה ונדחה מקרבן דבעינן דעת:

או נשתמד. דנדחה ג"כ כדאמרי' מעם הארץ פרט למומר:

או שהורו ב"ד לאכול חלב. נמי נדחה מיקרי דאלו עבר השתא לאו בר קרבן הוא דע"פ הוראת ב"ד פטור:

ר' יוחנן אמר נדחית חטאתו. אפי' חזר ונשתפה ומומר שחזר בו וב"ד שחזרו בהן דכיון שנדחה שוב אין חוזר ונראה:

לא נדחית חטאתו. דחרש ושוטה מדמי ליה לישן הואיל וממילא הוא ובמומר הואיל ובידו לחזור ומקריבין עכשיו הקרבן וקשיא דר"י אדר"י ודר"ל אדר"ל:

ר"י אמר מיחלף שמועתא. כלומר תחליף השמועה מה שאמר ר' יוחנן התם דלא נדחית חטאתו ס"ל ור"ל סבר נדחית:

דלא תהא מילתיה כו'. כלומר דבלאו הכי צריך להחליף השיטה דאל"כ קשה מילתיה דר' יוחנן אמילתיה דאמר ר' שמואל בשם רבי יוחנן הגוסס זורקין עליו דכחי הוא לכל דבר ומכ"ש בנשתטה דלא נדחית חטאתו:

רבי חייה ר' ייסא. פליגי נמי בפלוגתא דר"י ור"ל ולא מסיימי: