פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ו:ב:ד

חברייא. בני הישיבה אמרי בחצר ובד' אמות פליגין. ר"י ור"ל דלקמן:

יש לה חצר. קטנה יש לה חצר אם זרק גיטה לתוך חצרה קנתה להתגרש בו וכן אם היתה ברר"ר וזרק לתוך ד' אמותיה מגורשת:

ר' אלעזר אמר בחצר. הוא דפליגין דר' יוחנן סבר הא דרבתה התורה חצר להתגרש משום יד אתרבאי וכי היכי דלקטנה אית לה יד דמשהגיע גט לידה מגורשת ה"נ אית לה חצר ור"ל סבר חצר משום שליחות אתרבאי דכשליח של אשה הוא וכי היכי דלית לה שלוחות דאין קטן עושה שליח ה"נ לית ליה חצר:

ואין לה ד' אמות. אבל בד' אמות הכל מודים דאין לה:

מי אמר ר' יוחנן בפישוט ידים. בעיא היא דבפ' הזורק הלכה ב' גבי קרוב לה מגורשת מפרש התם ר' יוחנן בפישוט ידים כלומר כל שיכולה לפשוט ידה וליטלו קרוב לה היא והשתא בעי מי אמר ר' יוחנן הכא הא דאין לה ארבע אמות אפי' במקום קרוב כ"כ בתוך ארבע אמות. שתוכל לפשוט את ידה וליטלו או לא ולא איפשיטא:

חצירו של שליח מהו שתיעשה כידו. אם חצירו הוי כידו אם זרק לו הבעל הגט לשם כמו באשה או לא דדוקא באשה חצרה איתרבאי אבל לא בשליח ולא איפשיט':