פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ג:א:ה

מכיון. ופריך אמאי לא נימא מכיון שנתן לה תיגלי מילתא למפרע שזה הגט היה לשמה משעה ראשונה:

ומשני ר' יוסי דר"ש היא דלית ליה ברירה:

דתני. בתוספתא דכלים ובספרי הדפוס הועתק בטעות והגהתי כמו שהוא שם:

אמר לאומן עשה לי שני זוגין א' לקרקע. והיינו לדלת כדתני התם זוג של דלת טהור מפני שמחובר לקרקע ושל בהמה טמא ואם א' לאומן לעשותן ולא פירש איזה של דלת ואיזה של בהמה:

אחת לשכיבה ואחת לאהלים. דשל שכיבה מטמא משום משכב ומושב ושל אהלים טהור דמחצלות אינן ראוין לאהלים:

שני סדינין אחד לאהלים. ושל אהלים טמא:

וא' לצורות. דטהור הוא כדתנן פכ"ד דכלים:

הרי אלו טמאין. כולן שאינו ידוע איזה טהור ואיזה טמא:

עד שיפרישם בטהרה. כלומר שיפרש איזה זוג לדלת והוא טהור וכן כלן:

ר"ש מטהר. ששניהן בחזקת טהרה עד שעה שיפרש איזה הכלי הוא טמא וכמה דאמר ר"ש תמן דאזלינן אפי' לקולא ולא אמרינן לטמא טהרות שנעשו ע"ג למפרע משפי' כלי זה לדבר המקבל טומאה אלא עד שיהא כלי טמא משעה ראשונה וכן נמי הכא כך הוא אומר עד שיהא כרות לשמה משעה ראשונה:

ולא אמרינן הוברר הדבר למפרע: