פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין א:א:ח
Penei Moshe on Yerushalmi Gittin 1:1:8 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Gittin 1:1:8) · פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' ירמיה בעי כתבו בא"י כו' ובא ומצאה בא"י. מאי כלומר דהבעיא היא מפני שנתנו לה בא"י ואע"ג שנחתם בח"ל מי אמרינן הואיל הנתינה בא"י היא א"צ שיאמר:
צריך. ופשיט לה דאעפ"כ צריך שיאמר בפ"נ ובפ"נ מפני שכתבו בארץ וחתמו בח"ל כלומר דהחתימה היא בח"ל ואין הולכין אחר מקום הנתינה אלא הכל הולך אחר מקום החתימה:
אבל נכתב בא"י ונחתם בא"י כו'. לאו דוקא שנכתב נמי בא"י אלא אפילו נחתם לחוד א"צ כיון שהנתינה היה בא"י והעיקר בא להשמיענו שאע"פ שהלך ליתנו בח"ל לא גזרינן אטו המוליך מא"י לח"ל שצריך. א"נ לדיוקא איצטריך טעמא שהחתימה היה ג"כ בא"י אבל אם נחתם בח"ל צריך שיאמר בפ"נ ובפ"נ אע"ג דהכתיבה והנתינה היה בא"י שהכל הולך אחר החתימה:
נתן לה את גיטה ואח"כ אמרה תזכה לי חצירי שבעכו. האי נתן לה גיטה דקאמר אדבתרה קאי שנתן הגט בחצירה של עכו ואח"כ אמרה תזכה לי חצרי שבעכו הגט אשר שמה:
נעשית כמי שהיתה ידה ארוכה. ותוכל להגיע לגיטה וכלומר דאשמועינן שאינה צריכה עומדת בצד חצירה אלא כיון דהחצר משתמרת לדעתה מגורשת:
אילו כו'. כלומר דקס"ד שא"צ בפ"נ ובפ"נ בכה"ג והילכך מתמה לא יהא אלא המוליך גט לשם שהוא צריך לומר בפ"נ ובפ"נ ומה בכך שרואין כמי שהיתה ידה ארוכה:
א"ר אבא מאן אמר דלא. צריך בפני נכתב ובפנו נחתם דודאי צריך אלא דעיקר הרבותא אתא ר"ח לאשמועינן דאינה צריכה עומדת בצד חצרה וזכתה לה חצרה: