פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין א:א:ז

שנים שהביאו את הגט. אינן צריכין לומר דמה אילו יאמרו בפנינו גירשה מי לא מהימני:

הוא עצמו אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כדי להחזיקה. כלומר אינו צריך ליתנו לה בפני שנים משום להחזיקה גרושה דטעמא מאי אמרו רבנן כי היכי דלא ליתי הבעל לערער והכא כיון דהוא נקיט בידיה תו לא חיישינן לעירעוריה:

נתן לה גיטה. ברייתא הובאה בבבלי דף י"ט:

לא הכל ממנו לפסלה. לא כל הימנו כדמסיק:

הוא אינו פוסלה מי פוסלה. בתמיה וכי מי פוסל זה הגט אם לא הוא שיודע מה היה:

א"ל. ה"ט דמיירי שנתן לה לשם גט בפני ב' וכיון שהוחזקה גרושה בפני ב' אינו נאמן וכה"ג אמרינן בבבלי הנזקין דף נ"ה אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לה וחזר ואמר לה כנסי שט"ח זה אינו נאמן. ולא חיישינן דילמא בטליה לגיטא דאם איתא דבטליה לעדים הוי אמר להו:

אשכחוניה גט בפסול. מצאו אח"כ פסול בגט וכפוהו ליתן. לה גט אחר ובא מעשה לפני רבנין ואכשרוהו ואע"פ שבכפייה היה כדמפרש ואזיל:

ופריך ולא כן איתמר לא הכל ממנו לפסלה. ואמאי לא כפינן ליה התם ליתן גט אחר ומשני שאני התם דלא הוכח הפסול מתוכו וכיון שהוחזקה גרושה תו לא מהימן לפסלה אבל הכא מוכח הפסול מתוכו והילכך כפינן ליה ליתן גט אחר הואיל ומעיקרא מדעתו גירשה:

כהדא. אדלעיל קאי שאם הוחזקה גרושה חוששין לגט:

הוה מיסן. היה בשם המקום מיסן:

צווחת. ונכנס שכנותיה לקולה וחטפו ממנה ונתן לה נייר חלק:

וחשון. משום גט שנתן לה מתחילה:

ופריך ולא כן א"ר יסא. בסוף המגרש גבי יצא שמה בעיר מגורשת ה"ז מגורשת ואם נבדק השם שבדקו וחקרו אחר הקול ונמצא שמפי נשים ומפי קטנים יצא בטל הקול והכא נמי אמאי חוששין הרי מפי הנשים יצא הקול:

תמן לא הוזכר השם. של הגט בפירוש אלא אומרים סתם מגורשת היא אבל הכא הוזכר שם הגט בפירוש בפניהם ששמעו אומר לה הא גיטך:

ואית דבעי מימר אם אמר הגט כשר הי'. כלומר שצריך שידעו שמתחלה גט כשר היה ואז אינו כלום מה שחטפו ממנה ונתן לה נייר חלק אבל בלאו הכי אע"פ שאמר הא גיטך חושושין שמא היה בו איזה פסול: