פני דוד, בראשית, וישב טו

וַיִּגְעַר־בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ: הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה וַיְקַנְאוּ־בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר:

אפשר במשז"ל חלמא טבא חדוותיה מסתייה לכן גער בו להפיג שמחתו כדי שיתקיים החלום ולכן ואביו שמר את הדבר. ולפ"ז עיקר קיום החלום היתה גערה זו ובזה אפ' לפרש מסרה הביאה רבינו בעה"ט ויגער בו אביו ויגער בי"ס ויחרב כי ע"י גערת אביו מלך יוסף ובעבור יוסף נקרע י"ס כמשז"ל ודוק כי קצרתי ועיין מה שכתבנו בעניותנו לקמן אות כ"ד בס"ד: