פה אחד על הגדה של פסח, מגיד, דיינו ב

אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו. בדרך אפשר כמ"ש בזהר חדש פ' וישב דבשביל מכירת יוסף היה גלו' מצרים [האמת אגיד דעלה במחשבתי ענין אחד אשר לא שערנוהו בקונטרוסינו על כל דבר פס"ח והוא שיש לחקור כמה חקירות. האחת דלפי מ"ש רבינו האר"י זצ"ל דגלות מצרים לברר ני' הק' שנפלו במצרים מאדה"ר וז"ש כי גר יהיה זרע"ך וכהנה וכהנה רמזים כגון ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ני' הק' ולזה נצטוו לא תוסיפו לראותם כי לא נשאר ני' הק' וכיוצא. והרי בזהר חדש קרי בחיל דהיה בעבור מכירת יוסף. וזאת שנית דאם הוא בעבור מכירת יוסף מדוע לא נשתעבדו שבט לוי דהוא ושמעון היו עיקר ענין יוסף. ועוד בה שלישיה אמאי נשתעבדו שבט בנימין ושבט אפרים ומנשה דליתנהו במכירת יוסף. ואת רב"ע מאמרם ז"ל שיצחק אבינו ע"ה נתן אות שי"ן מישחק ולקח אות צדי"ק לקצר גלותם והיו צריכים לנכות רד"ו מת' ולישב ק"ץ בגלות ותהי להיפך דישבו רדו ונגרע קץ וחמ"ש את אר"ש דקרא בהדיא כתיב ומושב ב"י אשר ישבו בארץ מצרים ת"ל שנה וזה מוכיח דהיה בעבור גזירת בין הבתרים. ועצ"ם הששי דאם לא היו עשו העגל לא היה עוד גלות כמשז"ל חירות ממ"ה חירות מש"מ וכפי מ"ד שהיה בשביל מכירת יוסף א"כ גזרת בין הבתרים לא נתקיימה כלל. ועוד יש לחקור כי השב"ע השבי"ע דבשלמא אם גלות מצרים בשביל גזירת בין הבתרים ניחא דיעקב אבינו ע"ה היה בגלות מצרים וסבל צער לצאת מא"י וירד מצרימה אנוס על פי הדיבור ונח נפשיה שם מאחר שהוא עיקר זרע אברהם ואמרו ראוי היה יעקב אע"ה לירד בשלשלאות של ברזל כי הוא אדה"ר וכו' אבל אי הוא משום מכירת יוסף מה יש לו ליעקב אבינו ע"ה לכל הצער הגדול הזה: וליישב כל האמור אפשר לומר כי הנה זרע אברהם נתחייבו בגזירת בין הבתרים ואח"כ נתחייבו השבטים גלות על מכירת יוסף הם וזרעם והקב"ה ברוב רחמיו כי רחום הוא ריחם עליהם שיהא גלות מצרים עולה לכאן ולכאן לקיים גזירת בין הבתרים ובשביל מכירת יוסף דגזרת בין הבתרים מידי הוא טעמא לברר ני' הק' שנפלו מאדה"ר הא כיון דמשתעבדים בשביל מכירת יוסף ממילא נפקא ני' הקדושה מארץ חם. ונמצא דעושים שניהם בבת א' מקיימים גזרת בין הבתרים ולוקים על מכירת יוסף. והנה כי כן בעבור יצחק שנתן ש' ולקח צ' נתכפרו רד"ו שנה של גלות ונשארו ק"ץ שנה אלו בשביל גזרת בין הבתרים, אמנם באשר על מכירת יוסף חייבים גלות רד"ו שנה כמו שביאר בזהר חדש לכן הגם כי משום גזרת בין הבתרים הגיע זמנם בקץ שנה לכבוד יצחק אע"ה. לא יצאו כי משום מכירת יוסף חייבים רד"ו שנה לכן השלימו רד"ו שנה ומכלל הק"ץ של גזרת בין הבתרים ויצאו ברד"ו. ובזה נתיישבו כל החקירות דעיקר גלות מצרים בעבור גזרת בין הבתרים והוא יעלה גם כן בעבור מכירת יוסף ולכן שבט לוי לגיון של מלך לא נשתעבדו ואהניא להו גם בעבור מכירת יוסף דהקדש מפקיע מידי שעבוד. ומנשה ואפרים ובנימין נשתעבדו משום גזרת בין הבתרים. והגם דבק"ץ שנים כבר נשלמת גלות מצרים מ"מ כיון דמעיקרא זה דביטול שאר השנים היה משום חינא וחסדא וכבר הוי מיהו נשארו גם בנימין מנשה ואפרים עד מנין רד"ו: ועל פי זה יש לרמוז בכמה מקראי קדש לא עת האסף רק את זה אומר דבזה יש לרמוז בפ' יחזקאל סי' י"ז ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך בהשלים הק"ץ שנים כי נשלם גזרת בין הבתרים ויצאו ני' הק' וז"ש רבבה כצמח השדה נתתיך שהוא לברר ני' הק' ותרבי ותגדלי שנתבררו ני' הק' ועלו למקומם ובאו דרך גבר ואחר זה תשלום העבדות בעבור מכירת יוסף ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים בהשלים רד"ו ובזה יש לרמוז בפ' אחרים:] וכשבאו למרה קטרגה מדה"ד דהי"ל להיות שבע על חטאתם דישבו כ"ב שנים לכל שבט על שצערוהו דכ"ב שנים לא ראה אביו וכ"ב פעמים עשרה הם ר"ך הסר עשרה על שנפטרו השבטים שם והיו רד"ו בגלות ומדה"ד היה רוצה שישתעבדו ז' זמנין כמנין זה וא"ל הקב"ה שישמרו שבת והיא תכפר דשביעאה ההוא צדיקא בה אחיד וכדאי לכפרה ע"ש באורך וכפ"ז דגלות מצרים היה בעבור מכירת יוסף ולא משום גזרת בין הבתרים לא היה צריך לקיים אשר הבטיח הקב"ה לאברהם אע"ה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כי גלות מצרים היה בעבור מכירת יוסף וז"ש אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו דמ"ש וגם את הגוי אשר יעבודו לא אמר על גלות זה ותסגי היציאה בעצמה והא תו למה לי: