פה אחד על הגדה של פסח, מגיד, דיינו א

כמה מעלות טובות למקום עלינו. אפשר כמ"ש רעיא מהימנא דכל נשי ישראל אחידן בשכינתא. ואמרו רז"ל דבזכות נשים צדקניות נגאלנו ממצרים וזה רמז כמה גימט' אדני שהיא השכינה. מעלות אותיות עלמות שהם נשים שנשפעו בצדקתן מהשכינה ובזכותן יצאנו ממצרים. וגם היו כשרות שלא נמצא בם דופי וכמ"ש רז"ל במדבר רבה פ"ג על פסוק מוציא אסירים בכושרות. ויומתק יותר במ"ש הרמ"ק ז"ל בס' גרושין דיצ"מ היה מצד השכינה ולזה רמז בתיבת כמה שהוא גימטריא אדני שמצד השכינה שם אדני יצאנו ממצרים והטעם משום עלמות כי ע"י שהפליאו נשים צדקניות במעשיהם הטובים והמופלאים נתרבה השפע בשכינה והיתה יצ"מ. [ויתכן שאמרו נשים צדקניות הגם דהפליאו חסדיהן שלא היו חייבות בכך ובפרט שהי' עול מלכות עליהן שהיו משעבדים המצריים ברשעתן בדור אחרון לנשים והיו פטורות מכבוד בעליהן כשם שנשים פטורות מכבוד אב ואם שרשות בעליהן עליהן כן יש מקום לפוטרן מבעליהן מפני שעבוד המלכות וכמו שפירשנו בעניותנו בדרושים שז"ש בשבר נשים צדקניות שהיו באותו הדור כלומר באותו הדור האחרון שהיו משועבדות לעבודת פרעה והיו פטורות מכבוד בעליהן וא"כ נשים חסדניות מבעי ליה. אמנם אפשר דקאמר צדקניות להורות דנשים כשרות כלם אחוזי בשכינה הנקראת צדק וע"כ נקראו צדקניות מבחינת צדק שהיא השכינה]. ומאחר שיציאת מצרים היה בשכר נשים צדקניות כי אנן בדידן האנשים לא היה לנו זכות לצאת א"כ כמה מעלות טובות למקום עלינו. כי כרב רחמיו ריחם עלינו כי מצדנו לא היינו כדאים כי היינו מוטמעים במ"ט ש"ט כמשז"ל ואלו היינו שוהים עוד רגע ח"ו נכנסים היינו בן' ש"ט ולא היה עוד תקומה. ולכן במדת רחמיו בקש טצדקי להוציאנו בשכר נשים צדקניות ודילג את הקץ למלאת שני גלותם בקושי השעבוד או בריבוי עם או ביתר טענות לפני ולפנים משוה"ד והכל מצד רחמיו ובזכות אבות ונשים צדקניות. וא"כ סגי ומסגי עיקר היציא' היא נפלאת. ומהיכא תיתי שמלבד היציאה עוד יפליא חסדי חסדים לקיים כל אשר הבטיח לאברהם אע"ה בדקדוק גדול ולהוסיף כהנה וכהנה מאחר דאעיקרא עיקר היציאה היא רח"ם רחמתי"ם כדבר האמור והיינו דקאמר אלו הוציאנו ולא עשה בהם שפטים דיינו ואחריה רעותיה מובאות כמה מעלות בקנה אחד עולות נורא תהלות ויתכן עוד לפרש: