פת לחם, שער שביעי - שער התשובה ח

ולא ישנה קצורם בהם לא יהיה שונה עוד קצורו כלומר עצלותו בהם:

לעומתו ונוכח פניו נגד עונות שבין אדם למקום ושבין אדם לבריות:

ונכלם מבשתו שבבקשת המחילה גופא הוא עומד בבושה וכלמה:

ונשברה נפשו הנפש המתאוה והכוונה שנשברה תאותו:

והיה חטאו סבה כו' כלו' ונמצא א"כ שחטאו שחטא הוא סבה לכניעתו ולהשתדלותו לפרוע כו':

לא יתגאה כו' ויגבה לבו וירום פרט ג' חלוקות נגד הג' חלוקות בשלימות דהיינו תלמוד ומעשה שב"א למקום ומעשה שב"א לבריות שבכולם היצר מתנכל לאדם ללכדו ברשתו ולהפסידם דהיינו הגאוה בתלמוד וגובה לב במעשה שב"א למקום ורוממות במעשה שב"א לבריות:

יותר מכל צדקות הצדיק פירש שהצדקות מועילים ועוזרים זה לזה שמצוה גוררת מצוה אולם לפעמים החטא מועיל יותר וכן להיפך בעבירות שעבירה גוררת עבירה ולפעמים פעולת הצדק מזקת לו יותר כמו שמבאר שניהם:

בגאוה ובחונף שמתגאה במעשיו אף שמתחלה עשאם לשם שמים וע"י זה בא למדת החונף לעשות לכתחלה לשם צביעות שיהיה נכבד ונחשב בלב רואיו ואח"ז אוהב ומשתדל שישבחוהו בני אדם בפיהם:

ממה שהוא גדול כו' הייתי מפחד שלא יהיה אצלכם דבר שהוא גדול מן העון:

מה שיכול לסבלו והיא הנקראת תשובת המשקל: